שגיא זני לוגו
073-3744418

פרשת סלמון טקה: "יש שיטור יתר בשכונות מצוקה"

פרשת מותו של הנער בן העדה האתיופית, סלמון טקה ז"ל, עוד תלווה אותנו זמן רב. הנושא של אלימות משטרתית המופעלת כלפי העדה האתיופית שרוי במחלוקת רבה, שהרי יוצא העדה טוענים טענות קשות של קיפוח וגזענות, ומצד שני השוטרים טוענים כי הם מבצעים את עבודתם נאמנה.  לאור התוצאה הטרגית של המקרה, המחלוקת הציבורית רבה במיוחד, כאשר הרשתות החברתיות סוערות ומלאות פאתוס והאשמות, צעירים אתיופים יוצאים להפגין כנגד אלימות משטרתית, וכל זאת עוד בטרם ניקו את זירת האירוע.

לכאורה על פי הפרסומים, מדובר בשוטר שחתר למגע בעודו היה בחופשה. שאלה שצריכה להישאל, היא מדוע היה חמוש באקדח בעודו מטייל עם משפחתו. שאלה נוספת היא האם לשוטר הזה יש היסטוריה של "חתירה למגע"? האם הוא נוהג להיות אקטיבי גם כאשר הוא לא לבוש מדים? יתכן והיה נכון להזעיק שוטרים חמושים ומוכנים לאירוע ולהמתין מן הצד, ומן הסתם כל הדברים ייבדקו. עו"ד שגיא זני, אשר מתמחה בייצוג קטינים אשר באים במגע עם שוטרים מדגיש כי עצם ההזדהות של שוטר אל מול הנערים צריכה להיעשות בבולטות ובגלוי, בטרם נשלף הנשק כלפי הנערים, וגם סוגיה זו כמובן תיבחן לאור הטענה שלו לשימוש באקדח לשם הגנה עצמית. ברור כי מח"ש תצטרך לבדוק להשוות את עדות השוטר אל מול העדויות של שאר הנוכחים בזירה, ולראות כיצד הציג את עצמו השוטר כאשר ניגש לראשונה אל הנערים.

יצוין כי בקשת התביעה למעצר לחמישה ימים לצרכי חקירה הייתה בקשה מידתית: אמנם בתי המשפט לא צריכים לשקול שיקולים חיצוניים כמו הד ציבורי ומחאה של העדה האתיופית, אולם במקרה המדובר צריכה להיעשות חקירה מדוקדקת של הזירה, על מנת להתחקות אחר כל הפעולות האפשריות שעמדו בפני אותו שוטר בטרם ביצע ירי, ולכן השארת השוטר במעצר הייתה מידתית ונחוצה. נדמה כי השחרור של השוטר למעצר בית, נסמכת על ההנחה ששוטר לא צפוי לשבש חקירה ולפנות לעדים בטרם תיגבה עדותם, ובכך מגולמת איזושהי "הנחה" מסוימת לאותו שוטר בהליך החקירה והמעצר, שהרי השוטר שוחרר לביתו עוד בטרם נטמן הנער. עם זאת, עו"ד שגיא סבור כי מדובר בחקירה סבוכה ורגישה, שהרי החקירה צריכה לכלול ניתוח פיזי של הזירה, בדיקות בליסטיות במעמדה ובשטח, גביית עדויות רבות וכמובן נתיחה שלאחר המוות, שהרי השוטר טען כי כיוון את הירי לרגליים, ומשם הכדור ניתז לחזהו של הקטין.

אנו עדים לשיטור יתר בשכונות מצוקה 

בשכונות מסוימות בישראל, המוגדרות כשכונות מצוקה מבחינה סוציו-אקונומית, אנו יכולים להיות עדים ל"שיטור יתר": אמנם המשטרה צריכה להיכנס לשכונות הללו, אולם הכניסה צריכה להיעשות מתוך נקודת מבט שיקומית, ביחד עם גורמי רווחה ועובדות סוציאליות. עם זאת, אנו רואים לא אחת שיטור יתר, חיכוכים מיותרים של בני נוער עם שוטרים, חיכוכים אשר התוצאות שלהן נגמרות לא פעם בתיקים פליליים מיותרים לאותם נערים, מה שיוצר עבורם מכשולים למשך שנים ארוכות לאחר מכן, ואולי מלווה אותם לכל חייהם במידה זו או אחרת. שיטור היתר אמנם אינו מכוון דווקא אל בני העדה האתיופית, אולם בפועל כמות התיקים הפליליים הנפתחים לצעירים בני העדה האתיופית גדולה לאין שיעור ביחס לחלקם היחסי באוכלוסייה. מעצר קטין עשוי להסיט את אותו קטין ממסלול חייו, ולכן יש לנקוט במשנה זהירות בטרם מחליטים לעצור קטין ולהפעיל כוח משטרתי כנגדו. הדרך הכי קרה לבטל רישום פלילי, היא למנוע את היווצרותו מלכתחילה.

עורך הדין שגיא זני מציין כי הסטטיסטיקה במח"ש עובדת בדרך כלל לטובת השוטרים ונגד המתלוננים: כאשר מדובר בשוטרים, "האצבע כבדה על ההדק" בכל הנוגע להגשת כתבי אישום פליליים, שהרי לרוב מעדיפים לקבל את גרסת השוטר לאירועים, או לחילופין מעדיפים לטפל בתלונות במסגרת דין משמעתי ולא בדין פלילי. בטווח הרחוק, הגישה הזאת פוגעת באמון הציבור במח"ש. יש לציין כי במקרה הזה ישנו הד ציבורי נרחב במיוחד, כאשר עצם השחרור המוקדם של השוטר למעצר בית, בהחלט "לא תרם" לאמון הציבור כבר בתחילת דרכו של התיק.

חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים

פוסטים נוספים בנושא: