עו"ד פלילי שגיא זני - צוות האתר

באתר nrg פורסמה כתבה על תביעה אזרחית בגין מעצר שווא של קטין ופגיעה חמורה בזכויותיו. הקטין נעצר בגבעת גאולת ציון בגוש שילה בחשד שהפר צו שטח צבאי סגור שהוטל על הגבעה על מנת למנוע נוכחות של יהודים שם. הקטין טוען כי הוא הושאר בתחנת המשטרה וזאת מבלי שיהיו לו תנאים סבירים להעברת הלילה, והוא נאלץ לישון על ספסל במקום. למחרת הופע הקטין לדיון שבו המשטרה ביקשה לשחרר אותו בתנאים מגבילים, ואז הסתבר כי במשך הלילה הוא היה במעצר שווא.

עורך דין לנוער שגיא זני מסביר כי בחקירת קטינים חשודים ישנם כמה עקרונות חשובים שעליכם להכיר. להלן כמה עקרונות מפתח שכאלו.

פסק דין זה הוא חלק מפרשת פירמידת הפצת סם בבית ספר תיכון ברחובות. קטינה בת 16 הואשמה בהחזקה, בשימוש ובסחר בסמים מסוג קנאביס במספר רב של מקרים. הקטינה יוצגה על ידי עורך דין לנוער שגיא זני.  הליך שיקומי במסגרת שירות מבחן והן במסגרת של טיפול פרטי, כמו התייצבות הנאשמת מבחינה תעסוקתית, הובילו לאי הרשעתה, תוך

נתונים של הסנגוריה הציבורית שפורסמו באתר 'וואלה' לאחרונה, חושפים מציאות מדאיגה: כ-88% מהקטינים המשתייכים לעדה האתיופית והורשעו בפלילים, מרצים עונשי מאסר. מדובר בשיעור הגבוה פי 2 ביחס לאוכלוסייה הערבית בישראל ופי 3 ביחס לשאר האוכלוסייה. הנתונים מתייחסים לשנת 2015 ומשקפים את המצב העגום של בני העדה, בכל הנוגע להליכים הפליליים בעניינם. נתונים נוספים שפורסמו מטעם

מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, נאם לפני מספר ימים בכנס הפתיחה של ועדת המשפט של לשכת עורכי הדין – ודבריו עוררו סערה. בין היתר התייחס המפכ"ל לאוכלוסייה האתיופית ויחס המשטרה אליה, שבגינו בין היתר פרצו מחאות של אוכלוסייה זו במהלך השנים האחרונות. כך, אמר אלשיך בנוגע ליוצאי אתיופיה כי "המוח של שוטר חושד יותר כשהוא פוגש חשוד, מאשר היה חושד בו אם הוא היה מישהו אחר – הדבר טבעי. מחקרים מראים שמהגרים מעורבים יותר בפשיעה מאשר אחרים וצעירים מעורבים גם הם יותר בפשיעה. כשהדברים מתלכדים, קהילה מסוימת מעורבת יותר בפשיעה".

באתר ynet פורסמה לאחרונה כתבה הסוקרת את המדיניות הצה"לית בכל הנוגע לעבירות סמים קלים המבוצעות על ידי חיילים. מהכתבה מתברר כי מדיניות האכיפה שהוגברה מאוד בשנים האחרונות, היא בעלת עלויות לא מעטות למדינה: מכ-925 אלף ש"ח ב-2008, סכום זה זינק לכ-2.9 מיליון ש"ח ב-2015. בין היתר, סכומים אלו מוקצים לסריקות סמים בסיסיות בשתן, מבחני אימות לסם לצרכים משפטיים, חוות דעת מומחה ועוד – כל בדיקה שכזו מסתכמת החל מעשרות ש"ח ועד לכמה מאות ש"ח.

בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, הרעיון העומד מאחורי המשפט הפלילי לקטינים הוא שפוטנציאל השיקום של בני נוער הוא גדול יותר בהשוואה לפוטנציאל השיקום של עבריינים בגירים. זו הסיבה שבגינה בתי המשפט לנוער מכניסים אל מכלול השיקולים שלהם גם את אלמנט הטיפול והשיקום של הקטינים – וזאת בניגוד לבתי המשפט הרגילים, בהם השיקול המרכזי הוא שיקול הענישה.

בישראל אנו שומעים לעתים על גילוי מעבדות סמים. כעורך דין פלילי המכיר את התחום ומייצג בו חשודים ונאשמים, ניתן לחלק את מעבדות הסמים לשניים: ביתיות ותעשייתיות.

תקופה זו בשנה נחשבת לאחת ה'עמוסות' והמועדות לפורענות בכל הקשור לעבירות קטינים, בשל החופש הגדול. בני הנוער נמצאים בבית ולא במסגרת הלימודית, חלקם מבלים עד שעות מאוחרות ונמצאים עם חבריהם ברחובות ובשטחים ציבוריים. לעתים מצטרפים לבילוי גם אלכוהול וסמים, וכאן התמונה מתחילה להיות מורכבת יותר. ההתנהגות של בני הנוער עלולה להיות 'מתירנית' יותר, וכשזו נעשית תחת השפעת אלכוהול או סמים, התוצאות עלולות להיות שליליות.

החוק הצבאי מפרט כי ניתן להעמיד חייל לדין עד שנה מיום השחרור שלו – כלומר בהיותו אזרח ולאחר השלמת שירותו הצבאי. הסיפור הייחודי הבא בו מייצג עורך דין לחיילים שגיא זני, עוסק בחייל צה"ל המשוחרר מזה כשנה, שנטל חלק במבצע צוק איתן כחייל קרבי.