דוח נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה: כשלים שפוגעים בזכויות חשודים
החודש הוגש לשר המשפטים, גדעון סער, וליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, דוח ממלא מקום נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לשנת 2021. אתייחס למספר סוגיות שהועלו בדוח, אשר חושפות העברת מקל קלוקלת בין המשטרה ובין גורמי אכיפת החוק שאמורים לקבל החלטה, קרי הפרקליטות והתביעה משטרתית.
כשלים נוספים שהועלו קשורים ליחסים בין שופטים לפרקליטות, אופן גניזת תיק פשע ללא עיון פרקליט, אובדן אמון הציבור במחלקה לחקירות שוטרים, תיקים שתקועים במשטרה או בפרקליטות מבלי שמתקבלת החלטה לגביהם במשך זמן לא סביר, שימוש נרחב בעילת שיבוש חקירה אצל טועני מעצרים, מחדלי חקירה, פרשת אתי כרייף ופרשת אהוביה סנדק.
כוח יתר של הפרקליטות ופגיעה באמון הציבור
בדוח נכתב על שופטת שטענה כי בכירים בפרקליטות פעלו נגדה, תוך ניסיון להלך אימים בשל חוסר שביעות רצון מהפסיקות שלה בבית המשפט. בעצם הטענה והבדיקה של הנציב, רואים שימוש בכוח יתר של הפרקליטות וניסיון לפגיעה בשיקול דעת עצמאי של שופטים. בדוח לא כתוב מה הוותק של אותה שופטת או היכן היא מכהנת, אך אין ספק כי מדובר בניסיון פסול. יש לשמור על הפרדת הרשויות ועל העצמאות של מערכת המשפט.
עוד נושא שעלה הוא גניזת תיק פשע ללא עיון פרקליט. התיק הועבר מהמשטרה לעיון פרקליט ונגנז במהרה. מה שאני יכול להגיד כסנגור, יכול להיות שהבעיה נעוצה בטיפול המשטרתי ויכול להיות שהתיק היה צריך להיגנז עוד במשטרה, בשלב החקירה. התיק עבר לפרקליטות מבלי שהיה חשד סביר כלל או ברף הנדרש. מדובר על חודשים של סחבת או פגיעה בזכויותיו של חשוד, בעצם העובדה שקיים נגדו תיק פתוח במשך כל כך הרבה זמן. בפרקליטות הוסיפו חטא על פשע, וגנזו את התיק מבלי להעביר ביקורת הכרחית על המשטרה ולעיין בחומר החקירה. יש פה ככל הנראה תיק שהיה צריך להיגנז במשטרה אבל בפרקליטות, למרות שסגרו אותו בצורה מהירה כי הבינו שמדובר בעוול, לא עיינו בו כלל וזו עוד פגיעה באמון הציבור.
מח"ש ואי-סימטריה בין השוטרים לאזרחים
עוד נושא שעולה בדוח קשור למח"ש. יש עלייה בתלונות נגד אלימות קשה של שוטרים, שמגובות בראיות של סרטונים. נכון שהסרטונים לא תמיד מתארים את מה שהיה לפני האלימות או מה קדם לאלימות, או האם מדובר במתלונן שהוא פושע. נכון שהפעילות המשטרתית באה למגר את הפשע, אבל אלימות משטרתית עוברת כל גבול, התיקים במח"ש נסגרים בקלות, למרות שמבחינה ראייתית הם תיקים חזקים. מה שעוד יותר חורה זו האי-סימטריה. צריך להוציא מספר החוקים עבירה של העלבת עובד ציבור.
מצד אחד, כל מי שמתעמת עם שוטר ומקלל שוטר מקבל כתב אישום על העלבת עובד ציבור. זה סעיף סל שמשתמשים בו יותר מדי. זו עבירה קלה שיכולה לפגוע באופן דרמטי בחיים של אנשים חסרי עבר פלילי. מצד שני, קיים שימוש רב, כאשר אזרח מגיש למח"ש תלונה המלווה בסרטון וראיות, התלונה נסגרת והאנומליה הזאת חייבת להשתנות.
הבעיה בחוסר התפקוד של מח"ש מתגברת לאור ההתעקשות של המשטרה לעיתים להגזים לרעת האזרח ולהגיש כתבי אישום על סעיפים כמו העלבת עובד ציבור. כאשר יש עימות בין שוטר לאזרח, צריך למצוא את דרך המלך. מח"ש צריכה לשים לב ביתר שאת להתנהגות השוטר, כי סטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו הוא גבוה יותר. לעומת זאת, אצל האזרח, בעידנא דריתחא, לא כל קללה במסגרת חופש הביטוי, גם כלפי שוטר, צריכה להוביל בהכרח לכתב אישום פלילי.
שימוש יתר בטענת שיבוש הליכי חקירה
טענה חשובה בדוח עלתה כנגד טועני המעצרים שבעילות מעצר, מעצר ימים ומעצר לצורכי חקירה. מבקשים לעצור יותר מדי אנשים בעילה כללית של שיבוש הליכי חקירה. בפסיקה נקבע, אך הדבר לא מיושם מספיק, שעילת שיבושי חקירה חייבת להצביע על חשש קונקרטי וממשי משיבוש חקירה ולא חשד תיאורטי, שטוענים אותו בכל תיק. נוצר מצב שבפועל, בניגוד לכוונת המחוקק, מבקשים לעצור אדם. מבקשים לחקור עדים נוספים וחוששים שאותו אדם ישבש את החקירה. כך, כמעט בכל חקירה, באופן מובהק וגורף מדי, בשלב שהחקירה בתחילתה ויש צורך לחקור עדים נוספים שייתנו גרסה כדי לעזור למשטרה להגיע לחקר האמת, מבקשים לעצור את אותו אדם.
צריך לשנות את השימוש הגורף בעילה הזו, נוצרת פגיעה קשה בחוק המעצרים ובזכויותיו של החשוד. לסנגור יש קושי להתגונן מול העילה הזו, ושופט צריך לבדוק היטב האם היה ניסיון או יש חשד קונקרטי לשיבושי חקירה ממשיים ולא חשד בעלמא, ועל כך ניתנה ביקורת בדוח. הסנגור לא חשוף לחומרי החקירה והשופטים הם אלו שצריכים להביא את הבשורה, לשמור על זכויות החשוד ולא להביא לשימוש נרחב וכולל בעילה של שיבושי חקירה.
במאמרים קודמים הזכרנו את הימשכות ההליכים. נושא זה צוין גם בדוח. יש תופעה של ייעול ההליכים בזכות כניסתם למערכת של הכלי הסדר מותנה ובתי משפט קהילתיים. צריך לתת עוד משאבים ולתקצב את נושא יחידות ההסדר המותנה ואת בתי המשפט הקהילתיים, כך שהמערכת הרגילה של בתי המשפט הפליליים תהיה פחות עמוסה והליכים יימשכו פחות זמן.
לסיכום
דוח הביקורת של הנציבות מראה על כשלים חמורים ביותר שפוגעים בזכויות החשוד כמו זכות ההיוועצות, קבלת ראיות בניגוד לדוקטרינת פרי העץ המורעל למרות מחדלי חקירה, הימשכות ההליכים, סגירת תיק באופן שרירותי על ידי הפרקליטות ללא עיון בחומר חקירה, חוסר האמון במח"ש, סגירות תיק על ידי מח"ש למרות ראיות וסרטונים התומכים בהגשת כתב אישום נגד שוטרים, בעוד נגד אזרחים מוגשים כתבי אישום על העלבת עובד ציבור.
דברים אלו מקוממים. הדוח הזה חשוב, אך לצערי אין לו שיניים. צריך להעלות דרך התקשורת את המודעות הציבורית לדוח הזה. הוא מדבר בעיקר על זכויות חשודים ועל צורך נוסף ובהול לייעל את המערכת. התגלו עיוותי דין ופעולות שרירותיות נגד חשודים כמו פעילות פרקליטות מהירה מדי או איטית מדי. יש צורך להוקיע את הכשלים, לשמר את הערות הדוח וליישם אותן ברצינות.
צריכים להתייעץ עם עו"ד פלילי המתמחה בייצוג קטינים ונוער?
חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים