שר המשפטים החדש, גדעון סער, מתכנן לקדם הצעת חוק שתאפשר לבית המשפט לפסול ראיה שהושגה שלא כדין ולהרחיב את מבחני הפסילה הקיימים כיום. הרפורמה, ככל הנראה, תהיה דומה לדוקטרינת "פירות העץ המורעל" האמריקאית, כלומר – לא יהיה ניתן להשתמש בראיות שהושגו באמצעים פסולים ובית המשפט יפסול את הראיות שהושגו באמצעים אלו. הצעת החוק כבר מעוגנת בהסכמים הקואליציוניים ואמורה להתבסס כל ההמלצות העתידיות של ועדת ארבל, העוסקת בנושא. כיום המצב הוא שאין פסילה אוטומטית של ראיות שהושגו באמצעים פסולים – ומדובר במצב לא תקין.

ראשית, הרפורמה הזו צריכה להתחיל במשטרה ובפרקליטות, ולא בחקיקה. נכון, בהלכת יששכרוב בית המשפט למעשה מבין שיש פגיעה קשה בזכויות חשוד במהלך חקירה ומעצר, וזכויות בסיס בחוק המעצרים עלולות להוביל לפסילת הודאתו, ובפסק דין יששכרוב מוחלת דוקטרינת "פירות העץ המורעל "ברמה מסוימת.

למרות זאת, הזכויות בפועל על ידי תחנות המשטרה לא מיושמות באופן מלא, זכות ההיוועצות, הפעלת עדי מדינה, חיפושים, האזנות סתר, לחץ פסול על עדים וחשודים – כל אלו עלולים להוביל לעדויות שווא. כל זה קורה גם בעידן של היום, כשהכל מתועד ויש מודעות לזכויות היסוד של החשודים (לרבות, בזכות העבודה של הסנגוריה הציבורית).

לאורך השנים, המשטרה מתנהגת באופן בו "המטרה מקדשת את האמצעים" ולא בוחלת באמצעים לפיצוח תיקים. זוהי אחת הסיבות העיקריות מדוע אנו זקוקים לחקיקה – שכן בישראל אין פסילה אוטומטית של ראיות שהושגו באמצעים פסולים, ופעמים רבות בתי המשפט מקבלים את הראיות הללו ו"מכשירים את השרץ".