דו"ח הסנגוריה הציבורית מצביע על כשלים בתנאי עצורים ואסירים – גם קטינים
לאחרונה פורסמו בתקשורת תוצאות הדו"ח של הסנגוריה הציבורית, בנוגע לתנאי המעצר והמאסר בישראל עבור השנים 2019 ־ 2020, ובו התייחסות לתנאי המעצר והמאסר במהלך תקופת משבר הקורונה. הדו"ח העלה שורה של כשלים בכל הנוגע לתנאי המעצר והמאסר, הפרדה, בידוד, פגיעה בזכויות, שימוש לא מידתי בכבילה, תנאי מחייה שלא עומדים בסטנדרטים אותם הציב בית המשפט העליון ועוד.
הכשלים הללו, חשוב לומר, קיימים כבר שנים רבות ושב"ס כבר התחייב בפני בג"ץ לשפר את תנאי העצורים והאסירים. כמו כן, הדוח גם מראה כי שב"ס עדיין עושה שימוש באמצעי ענישה של בידוד עבור קטינים מבלי להבין את ההשלכות הפסיכולוגיות העמוקות על הקטין. בדו"ח הובאו שתי דוגמאות לקטינים שאף הוחזקו בבידוד למשך מספר חודשים באופן רצוף, דבר בלתי מתקבל על הדעת.
כמו כן, למרות קביעת היעדים ולמרות ההתערבות של בית המשפט העליון, שב"ס עדיין לא מצליח להגיע למינימום הנדרש, כמו למשל ההתחייבות של 4.5 מ"ר לשטח מחייה של אסיר. בדו"ח גם צוין כי תנאי המחייה, המזון, הבריאות ולמעשה כמעט כל המדדים להם מחויבים שב"ס – היו מתחת לרמה המינימלית שנקבעה בעבר.
מניעת זכויות של אסירים ועצורים
במהלך משבר הקורונה, זכויותיהם של עצורים ואסירים – כמו הזכות להיפגש עם עו"ד, ביקורי משפחה, מחייה וכן הלאה. זאת בעקבות שנוספו דרישות היגיינה, בידוד ובריאות בנוסף לדרישות הקיימות, אשר בכל מקרה לא מולאו על ידי שב"ס. נראה שבתי הסוהר לא הפנימו והשינויים הנדרשים לא חלחלו לשטח. בעקבות הקורונה במקרים רבים הדיונים המשפטיים נערכו באמצעות אמצעים טכנולוגיים, לפעמים עם בעיות שמע וגם בעיות וידאו, מה שהוביל לייצוג לא הולם במקרים מסוימים. כמו כן, לא פעם, לאסיר או לעצור לא הייתה אפשרות לקבל יעוץ פרונטאלי מעו"ד שלו כנהוג.
אין ספק כי משבר הקורונה הוביל להחמרה במצב האסירים והעצורים בישראל, ולא רק לבגירים. גם קטינים חוו יחס לא הולם במהלך תקופה זו, ועוד לפניה. אמנם זה נכון שעבור קטינים מעצר ומאסר הוא המוצא האחרון, ונדיר מאוד שקטינים שמבצעים עבירה ראשונה נשלחים לכלא אופק. בכל זאת חורה וכואב על הקטינים אשר מגיעים לכלא אופק ובמקום לעבור הליך שיקום, מאמצים דפוסי פעולה עברייניים ואחוזי החזרה לאחר מאסר ראשון גבוהים.
מה הפתרונות?
ראשית, פחות מעצרים. על הרשויות לאמץ את חוק המעצרים ולהגיע לדרישות המינימליות שהציב בית המשפט העליון, וכל עוד לא מגיעים לרמה זו – חייב להוריד את כמות העצורים והאסירים. כלומר, יש להציע חלופות מעצר מוסדיות ומעצרי בית כתחליף למעצרים ומאסרים במתקני שב"ס.
שנית, מבחינת ענישה, השינוי של תקופת עבודות השירות משישה חודשים לתשעה חודשים היה מהלך מבורך. כעת, צריך לבדוק האם שיטה זו מוכיחה את עצמה ולמתוח אף יותר את תקופת עבודות השירות, היות ומדובר בענישה משמעותית – וצריך לעשות זאת לפחות עד ההגעה ליעד של 4.5 מ"ר לשטח מחייה עבור כל אסיר.
צריכים להתייעץ עם עו"ד פלילי המתמחה בייצוג קטינים ונוער?
חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים