ציידי פדופילים פיראטיים-OUT, שוטרות סמויות שמתחזות לקטינות-IN

לאחרונה הותר לפרסום ״מבצע 218״ של המשטרה, הידוע יותר כ״פרשת שיר12״: סוכנת סמויה של המשטרה, הצליחה להביא למעצרם של עשרות חשודים בפדופיליה ברשת. בפועל מדובר היה בשוטרת שפעלה בזהות בדויה, אשר נראית באופן טבעי כנערה קטינה בת 12, ופעלה מחדר שבוים על ידי משטרת ישראל כך שייראה כמו חדר של נערה בת 12.

הפעלת הסוכנת שיר פעלה באופן מוצלח במיוחד, שבמובן מסוים מדגיש את הכישלון של המשטרה בתיקי מין ברשת עד היום. עד להפעלת הסוכנת שיר על ידי המשטרה, עברייני מין ברשת היו מתגלים בעיקר על ידי ״ציידי פדופילים״ נוסח אבי דוביצקי, קרי על ידי אנשים חובבים שאכפת להם מהתחום. אותם ציידי פדופילים מתחזים לילדות, ומנסים להפיל בפח פדופילים. עם זאת, תיקים רבים שנפתחו בזכות אותם ציידים, היו נופלים עקב קשיים ראיתיים: טענות של סוכן מדיח, חוסר אותנטיות בהתנהגות הילדות, נושא הגיל לא הועלה מפורשות (מה שמאפשר ספק סביר ביחס לשאלת המודעות), וכן אלו היו נרתעים לפעמים מהגועליות והבוטות של הבקשות של הצד השני. מעבר לכך, הציידים לא יכלו לנהל שיחות וידאו מפלילות, היות ולא הייתה להם חזות של נערה בת 12. מכל מקום, ברגע שציידי פדופילים היו מפעילים את התיק, היו באותם תיקים חורים, והם לא היו נגמרים בהרשעות בעבירות חמורות לרוב.

ההפעלה של הסוכנת שיר לעומת זאת נעשתה בצורה מקצועית לגמרי: ההכנה, התמונות, ההתכתבות האותנטית, החתירה למגע תוך הימנעות מהפללה של סוכן: כך תפסו את הפדופילים הקשים ביותר וצדו אותם, אלו שלא נדלקו להם הנורות האדומות, מתי שהסוכנת שיר ציינה את גילה מספר פעמים באופן מפורש.