הקשר ההדוק בין האונס באילת לשלטים המיניים בכפר סבא
פרשת אונס בת ה-16 באילת שזעזעה רבים מאיתנו ופתחה מהדורות חדשות, התפתחה לפני מספר ימים, עם הגשת כתבי אישום נגד 11 חשודים במעורבות בו. בפרשה, כידוע, מעורבים בגירים וקטינים.
עם הגשת כתבי האישום, פורסמו שמותיהם של שלושה בגירים מעורבים, שניים מהם (בעלי עבר פלילי שריצו מאסר בעבר) מואשמים בעבירת אינוס ואחד מהם בסיוע ובעבירות נוספות. כתב האישום מייחס עבירת אונס לארבעה חשודים, מתוכם שני קטינים. יתר המעורבים, מואשמים בסיוע לאונס, אי מניעת פשע ועבירות אחרות.
האם נכון יהיה לחשוף את שמות הקטינים הנאשמים באונס?
אחד הדיונים שנתקלתי בהם בימים האחרונים, נערך בערוץ 12, ודן בשאלה אם צריך לחשוף את שמותיהם של הקטינים הנאשמים באונס. העיתונאית עדי מאירי, פרשנית לענייני משטרה, טענה בתוקף שיש לחשוף את שמותיהם כדי להזהיר את הציבור מפניהם. ואולם, מאירי בוודאי מכירה כמוני, עורך דין לנוער, את העיסוק בתיקי פלילים של קטינים, ואת המורכבות הרבה שבהם.
בתיקים אלו חשוב לשמור על חיסיון הקטינים. למעשה, מעצם הגשת כתב האישום, עומדת לקטינים חזקת החפות. נניח שמחר בבוקר שמותיהם מפורסמים. בית הספר, הצבא, שוק העבודה ועוד מסגרות רבות, חברתיות ומקצועיות, ייסגרו בפניהם מראש לשנים ארוכות, מבלי לדעת מה יעלה בגורל המשפט. לכן, פרסום השמות, במיוחד בשלב הזה, נראה כצעד שיוביל ליותר נזק מתועלת.
יש לציין כי בחוק הנוער (פרק א', סעיף 1א) מצוין כי: "מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו…". ברור שפרסום השמות של הקטינים, יהיה מנוגד לחוק זה, על אף חומרת המעשים לכאורה. לעתים רחוקות מאוד ישנם מקרים חריגים שבהם מפורסמים שמות הנאשמים, זאת למשל, אם קיים צורך חקירתי ממשי וצפי למתלוננות נוספות.
ובואו נחשוב לרגע, כמה קשה גם כך למנוע את פרסום שמות הקטינים הנאשמים בפרשה בשנת 2020, בעידן שבו שמועה קטנה עושה לה רגליים בתוך דקות לאלפי טלפונים ניידים ולרשתות חברתיות. מהנתונים שכבר פורסמו, ידוע שמדובר באחים תאומים ממושב בלכיש הלומדים באותו בית ספר. כמה אחים כאלו כבר יכולים להיות? ברור שבמעגל הקרוב יודעים במי מדובר, ואולי כבר במעגלים רחוקים יותר. חשבו גם על פוטנציאל הנזק בפרסום השם בעידן שבו Google זוכר הכל, ותוצאות החיפוש תחת שמותיהם יוכתמו משמעותית, גם אם האישום נגדם יהיה שולי. את המוניטין ברשת יהיה להם קשה מאוד לתקן, אם בכלל.
האם כל הנאשמים ביצעו עבירות חמורות ברף הגבוה?
מי אשם ואיך מונעים את האונס הבא?
חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים
פוסטים נוספים בנושא:
הפרקליטות ערערה על קלות העונש בפרשת יואל להנגהל: מדוע לא הייתה הרשעה ברצח?
עו"ד פלילי לקטינים שגיא זני מסביר את הדקויות המשפטיות והעקרונות שהובילו לכך שלא הייתה הרשעה בעבירת רצח בפרשת יואל להנגהל. הפרקליטות, שהתמקדה בחומרת המעשה, ערערה
כסף קל במקום גיוס לצה"ל: תופעה מדאיגה של נערים
בשנים האחרונות מתגברת תופעה מדאיגה בקרב בני נוער בישראל, שמעדיפים לוותר על גיוס לצה"ל ולפנות לעיסוקים שמניבים "כסף קל". זה כולל בין היתר עבודה בתחום
חובת תיעוד בחקירה: האם זכויות חשודים נשמרות? שתי גישות מנוגדות
תיעוד חקירות פליליות בישראל נועד להבטיח הליך הוגן ושמירה על זכויותיהם של חשודים ונחקרים. אחד מהמרכיבים המרכזיים בהליך זה הוא חובת התיעוד, אשר חלה על