עמוס סילבר

פרשת עמוס סילבר: האם טלגראס היא ארגון פשיעה?

משפטו של עמוס סילבר, שהקים את פלטפורמת הטלגראס, שהפכה לשם נרדף למהפכה בתחום הסמים הקלים, מתנהל בימי אלו בבית המשפט. המשפט נמצא כיום בשלב מקדמי, והתביעה שמה דגש לא על סחר בסמים, שעל כך ישנן ראיות מספיקות, אלא על הוכחת העבירה של ״ניהול ארגון פשיעה״. 

ההשלכות של ניהול ארגון פשיעה חשובות לעניין המאסר: לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, מי שפעיל בארגון פשיעה, מסתכן בעונש מירבי של עשר שנות מאסר. מי שעומד בראש ארגון פשיעה, ובמסגרת ארגון הפשיעה נעשות עבירות עם עונש מירבי של עשרים שנה (כמו למשל שידול קטינים לסמים), מסתכן גם הוא באותו העונש. כמו כן, יש חובת חילוט כאשר מתנהל תיק ארגון פשיעה.

האם טלגראס הייתה ארגון פשיעה? לפי הקריטריונים שנקבעו לכך בפסיקה, ישנן ראיות מסוימות להתאמה לקריטריונים: מדובר במבנה ארגוני מרשים, עם חלוקה למחלקות, מידור מערכי, היררכיה ברורה, פעילות בינלאומית, מעורבות משולבת בעסקים לגיטימיים, מערך גיוס וכדומה.

מצד שני, טוענים סנגוריו של עמוס סילבר, שעצם העובדה שהייתה חשאיות ובידוק מצד אחד (אנונימיות מוחלטת של הלקוחות, ומנגנונים לשמירת האנונימיות של הסוחרים), ופעילותו של סילבר מנגד הייתה גלויה לחלוטין (קו ההגנה של סילבר, הוא שהוא פעל ממניעים אידיאולוגיים). משום כך, הטענה שלהם היא שלא מדובר בפעילות של ארגון פשיעה.

עם זאת, משום ההיבטים החשאיים של טלגראס, בית המשפט היה נכון לקבל את טענות התביעה בדיונים המקדימים, ונכון לדון בשאלה, האם טלגראס היא ארגון פשיעה. 

 

חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים

פוסטים נוספים בנושא טלגראס