בלוג

מה מניע נערים לשוד יהלומים מתוחכם של חבר? מקרים של שוד מתוחכם, במיוחד כאשר מדובר בנערים צעירים המעורבים בפשע, מעלים שאלות רבות על המניעים, ההשפעות

רעה חולה גם ב-2025: מצלמים ומפיצים במקום להתקשר למשטרה גם בשנת 2025, אנו ממשיכים להיות עדים לתופעה מעוררת דאגה, שבה קטינים מצלמים פשעים ומפיצים אותם

פרשת "המדווזות הוורודות" חשפה נקודת תורפה חמורה בחברה הישראלית. הפער בין עולמם של צעירים חסרי ניסיון לבין המציאות האפלה של העולם הפלילי. הרשתות החברתיות והפלטפורמות

התקשורת משחקת תפקיד מרכזי בעיצוב דעת הקהל ובשמירה על שקיפות ציבורית בפרשות פליליות ובמיוחד בפרשות רצח ומחדלי חקירה. התקשורת לא רק מדווחת על האירועים, אלא

מערכת החינוך בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, מתמודדת עם לחץ בלתי פוסק להשגת תוצאות מרשימות. אך הדגש על ציונים גבוהים והצלחה במבחנים מותיר לעיתים ילדים

עו"ד פלילי לקטינים שגיא זני מסביר את הדקויות המשפטיות והעקרונות שהובילו לכך שלא הייתה הרשעה בעבירת רצח בפרשת יואל להנגהל. הפרקליטות, שהתמקדה בחומרת המעשה, ערערה

בשנים האחרונות מתגברת תופעה מדאיגה בקרב בני נוער בישראל, שמעדיפים לוותר על גיוס לצה"ל ולפנות לעיסוקים שמניבים "כסף קל". זה כולל בין היתר עבודה בתחום

תיעוד חקירות פליליות בישראל נועד להבטיח הליך הוגן ושמירה על זכויותיהם של חשודים ונחקרים. אחד מהמרכיבים המרכזיים בהליך זה הוא חובת התיעוד, אשר חלה על

הבעיה המרכזית במסגרות חוץ-ביתיות לשיקום נערים עבריינים היא מחסור במקומות בפריסה ארצית בשל מחסור בתקציב שמקצה המדינה לנושא. יש מסגרות לטיפול נקודתי, כמו גמילה מסמים,

תופעת הקפוצ'ונים השחורים היא תופעה חברתית עכשווית, שבה נערים, בעיקר בני נוער, מושפעים מתכנים ברשתות החברתיות ומעבריינים ומתקבצים בחבורות כשהם לובשים קפוצ'ונים שחורים. הלבוש הזה,

מחדלים משטרתיים בפרשות רצח נחשבים לאחת מהתקלות החמורות ביותר במערכת אכיפת החוק. כאשר מתרחש מחדל כזה, הוא מערער את אמון הציבור במערכת המשפט וביכולת המדינה