בתחילת חודש מאי, פורסמה ידיעה קשה במיוחד אודות פרשה מזעזעת של התעללות בקשישה מצד קטינים מתחת לגיל 16. מדובר היה ב-11 נערים בני 13-15 החשודים כי עשקו אישה חסרת ישע כבת 70, תקפו אותה באלימות קשה וחלקם אף תקפו אותה מינית.

עבריינות קטינים היא אף פעם לא קלה לעיכול, כאשר היא לרוב נובעת ממצוקה. אך כאשר מדובר בעבירות כה קשות ומורכבות, ובנוער מתחת לגיל 16, גם החזקה שבקיבות תתקשה לעמוד בפני התיאורים המזוויעים. אין ספק כי מדובר במקרה מורכב ולא פשוט, שככל הנראה קיימים לו שורשים עמוקים יותר,  ושורה של נסיבות נלוות – שהרי קטין נורמטיבי לא ימצא עצמו לוקח חלק בפשע נורא כל כך, ומצטרף לו לכנופיה שכזו.

המדרון התלול מקורבן לתוקפן

אם כן, מה גורם לאותם קטינים לחבור יחד לביצוע מעשה נתעב שכזה? מעבר לגזל והגניבה, הרי מדובר פה בתקיפה מינית מתמשכת של קשישה חסרת ישע. בבחינת הנתונים והסטטיסטיקות של קרבנות שהופכים לעבריינים, ניתן בהחלט להגיד כי כאשר מדובר בקטינים מתחת לגיל 16, המואשמים בביצוע עבירות מין כאלו ואחרות, הם על פי רוב היו קרבנות של עבירות מין או תקיפה מינית בעצמם, והמעשים נובעים מסקרנות לא ברורה כתוצאה ממעשים שחוו, ראו או שמעו עליהם.

ניתן להבין מן הדברים, כי בעקבות המורכבות והרבדים המעמיקים יותר של הסיטואציה, יש לשאוף לטפל באמצעות כל הכלים הטיפוליים העומדים לרשות המערכת באותם הקטינים, ולא לכוון להענישם בלבד – היות וענישה גרידא לא תייצר שיקום והשתלבות חזרה אל חיים נורמטיביים, אלא אף עשויה לייצר יותר נזק.

גילם הרך של הנאשמים יכול בהחלט להוות יתרון בהצלחת השיקום, כיוון שככל שהגיל צעיר יותר, כך גדלים וגוברים הסיכויים שניתן לנתק את השורשים המזיקים, ולשתול עשייה חיובית ונורמטיבית.

מעצר בית – שיקול השיקום אל מול מידת המסוכנות

נושא שחרור הנאשמים למעצר בית, יכול להיתפס בעין חיצונית, כאקט של חוסר אחריות מצד מקבלי ההחלטות. אך חשוב להדגיש כי כאשר מגישים כתב אישום נגד עבירות מין, אם מדובר בבגיר – המסוכנות זועקת לשמיים, ושיקולי ההרתעה גוברים על כל שיקול של שיקום או טיפול.

לעומת זאת כשמדובר בקטין, ובגיל צעיר כל כך, ניתן לשים אותו במסגרת טיפולית הדוקה, שמטרתה תהיה ללוות אותם בצורה עקבית ומקצועית עד הנקודה של העמדה לדין.

חשוב להדגיש כי ברוב המקרים הבית הופך ללא רלוונטי כחלופה למעצר, שהרי מדובר בבית שישנה בעיה תפקודית בהתנהלותו – ראשית ישנה אפשרות סבירה לחלוטין כי בבית הם עצמם חוו תקיפה מינית, ומעבר לכך – היכן היו ההורים בעת ביצוע כל אותן העבירות?

ישנה התייחסות מחמירה במיוחד עם פשיעות ועבריינות קטינים כלפיי קרבן מבוגר/קשיש. ולכן יש לשער כי לנושא גילה של המתלוננת תהיה התייחסות רבה. לו היה מדובר בבגיר – ניתן היה לצפות לשנות מאסר רבות, אך מעצם היותם של החשודים קטינים ומתחת לגיל 16, ניתן להסיק כי הענישה תהיה יותר טיפולית, ובתוך מסגרת שיקומית הולמת.