מדוע נכלאים יותר קטינים ממוצא אתיופי?

מעצרים ללא סיבה 

התבטאות מפכ"ל המשטרה לפני כשלושה חודשים עוררה דיון סוער בציבור הישראלי. "בכל המחקרים בעולם ללא יוצא מן הכלל הוכח שמהגרים וצעירים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים", אמר רוני אלשיך והסביר: "כששני הדברים הללו מתאגדים יחד יוצא שקהילה מסוימת מעורבת סטטיסטית בפשיעה יותר מאחרות". לכן, מטבעם של דברים, טען אלשיך, "כאשר שוטר פוגש חשוד המוח שלו חושד בו יותר מאשר היה חושד בו אילו היה מישהו אחר".

קטינים אתיופים

פרופסור ארנון אדלשטיין, קרימינולוג ודוקטור לפילוסופיה טוען כי יש להסתכל על בעיה ספציפית יותר: אצל בגירים מעל גיל 18 אין ייצוג יתר של פשיעה. אצל נוער יש וזה נובע מזה שהנוער במצוקה מאד". לפי דו"ח שפרסם הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה במשרד המשפטים, שיעור כתבי האישום נגד קטינים אתיופים גבוה פי ארבעה מעדות אחרות באוכלוסיה הישראלית, כאשר מספר המתלוננים במחלקת לחקירת שוטרים מהווה 2.4% מסך הפניות. שיעור האסירים הקטינים בני העדה האתיופית עומד על 17.5%, כאשר הקהילה האתיופית מהווה רק 1.5% מכלל האוכלוסייה. לפי עו"ד הפלילי שגיא זני, לא קשה לקחת את שתי העובדות האחרונות, לעשות 'אחת ועוד אחת' ולהבין שכנראה מתבצע כאן יחס מפלה. במקרה של מעצר, עו"ד פלילי מקצועי ידע לבטל מעצר או להוריד בחומרתו בהתאם לעקרון שמירת כבוד הקטין.

אז מה הבעיה?

ראשית, אומר עורך הדין הפלילי לקטנים, שגיא זני, יש להבין את המקום ונסיבות ממנו הגיעו רוב הקטינים. מול רוב הנערים האתיופים עומדות שתי אופציות: 1. הרשמה לפנימייה שכנראה תהיה ברמת לימודים נמוכה 2. לחזור לרחובות, לסמים, לאלכוהול ולפשע. נקודת הפתיחה הזאת לא עוזרת גם כאשר אמורים הקטינים האתיופים לדעת את זכויותיהם בחוק, להבין את הזכויות המגיעות להם במעצר ובכך להימנע ממעצרי שווא או משיטות חקירה שלא עולות בקנה אחד עם החוק. עו"ד שגיא זני, אשר ייצג עשרות נערים בני העדה האתיופית ומתמחה בייצוג קטינים, טוען כי מיקוד המאמצים צריך להיות מכוון מאקרו: המוסדות הלימודיים המוצעים לנוער האתיופי צריכים לעלות ברמתם והעובדה כי עבריינים מנצלים את מצוקתם הכלכלית של הנערים האתיופים כדי להכניס אותם לעולם הפשע צריכה להיות ממוגרת ברמה הממשלתית.