בישראל אנו שומעים לעתים על גילוי מעבדות סמים. כעורך דין פלילי המכיר את התחום ומייצג בו חשודים ונאשמים, ניתן לחלק את מעבדות הסמים לשניים: ביתיות ותעשייתיות.
על מעבדות סמים ביתיות כבר כתבתי כאן בעבר – מדובר במעבדות שמוקמות לרוב על ידי צעירים הצורכים סמים, בעקבות עלייה במחירים, זמינות הידע באינטרנט והרצון להתנתק מגורמים עברייניים. כל אלו מביאים אותם לגידול הסמים בביתם. כיום יש מגמה לשנות את החוק (הצעה של חברת הכנסת תמר זנדברג) כך שיתאפשר לגדל תיל בודד בבית. יש לציין כי גם עבירת סמים של גידול עציץ של סמים לא מובילה לרוב לעונשי מאסר בפועל, בתנאי שהוכח שמדובר בגידול לשימוש עצמי ושהנאשם נקי מסמים.
מעבדות תעשייתיות לעומת זאת, אינן ממוקמות בבתים. הן ממוקמות לרוב באזורי תעשייה, בשל הוצאות החשמל והמים הגבוהות הדרושות לגידול הסמים (השקיה, תאורה, מיזוג וכדומה). לרוב גם בעלי המבנה נמצא בסוד העניינים בתמורה לסכום כסף, וכך מתאפשר לגדל סמים בכמויות גדולות. את ההוצאות הרבות קשה מאוד להסוות שכן הן מתועדות, ולרוב דרכן ניתן להגיע אל המעבדות התעשייתיות.
כאשר נתפסים השתילים במעבדות אלה, הם נשקלים ומגיעים בדרך כלל למשקל של כמה קילוגרמים בודדים עד עשרות קילוגרמים. משקל הסמים תלוי בין היתר בשלב הגידול: למשל, אם השתילים היו בשיא פריחתם בעת התפיסה, משקלם יהיה גבוה, אך אם הם אינם מפותחים, משקלם יהיה נמוך (למשל: מעבדה בשלבים שונים של הגידול עשויה להכיל 20 ק"ג סם ו-90 ק"ג סם). לכן, הענישה תהיה זהה לרוב ותהיה תלויה במשקל הסם ובפוטנציאל הגידול הקיים.
ה'קוף' ושיקומו בתום הליך ממושך
כעורך דין פלילי, ייצגתי באחד המקרים נאשם, שהיה למעשה 'קוף' – אדם שנוטל על עצמו אחריות למעשים של עבריינים אחרים, כדי להסוות את פעילותם, מתוך מצוקה כספית. במקרה של הנאשם, מדובר היה במעבדה שבה נחשפו עשרות קילוגרמים של סמים. זו לא הייתה העבירה הראשונה שלו – ושני עונשי מאסר נגזרו עליו בעבר, כך שהפעם היה מדובר במאסר השלישי, שאורכו 30 חודשים.
במהלך מאסרו, הסכים הנאשם להתקבל לתכנית גמילה מסמים בבית הסוהר חרמון שבצפון. מדובר בתכנית המדוברת ביותר בארץ בתחום, שבה המשמעת קשה מאוד. הכניסה לתכנית הגמילה הייתה בעידוד שירות המבחן והעובדים הסוציאליים. הנאשם שרד בתכנית במשך כ-8 חודשים, ולא על מנת לקבל טובת הונאה כמו קיצור שליש ממאסרו. הוא היה בפיקוח הרשות לשיקום האסיר ובהמשך עבר להוסטל 'בית אור אביבה' שבמסגרתו עבד בשעות היום והשתתף בקבוצות טיפוליות בערב. בתום תהליך השיקום, חזר הנאשם לחברה לאחר קיצור שליש מתקופת מאסרו, היישר אל מקום עבודתו.
עבור נאשם שהורשע ונמצא מאחורי סורג ובריח, התמריץ שבכניסה לתכנית שכזו הוא קיצור שליש מתקופת המאסר. עם זאת, במשך הזמן, בחלק מהמקרים הנאשם נכנס לטיפול בצורה טוטאלית, בעידוד עורך הדין הפלילי המלווה, המשפחה והמערכת. התכנית עצמה אמנם קשה מאוד, אבל מי ששורד אותה, מצליח לרוב לחזור לחברה בצורה טובה. המערכת צופה סיכויים קטנים ביותר לחזרה של נאשמים אלו למעגל הסמים.