החוק הצבאי מפרט כי ניתן להעמיד חייל לדין עד שנה מיום השחרור שלו – כלומר בהיותו אזרח ולאחר השלמת שירותו הצבאי. הסיפור הייחודי הבא בו מייצג עורך דין לחיילים שגיא זני, עוסק בחייל צה"ל המשוחרר מזה כשנה, שנטל חלק במבצע צוק איתן כחייל קרבי.
אותו חייל היה מצוי בסכנת חיים במהלך המבצע, בשל ירי פצצות מרגמה על האזור שבו הוא נמצא. כתוצאה מהמתח ומהלחץ, במהלך השמירות שביצע, תקף החייל במוט ברזל את חברו, חייל אחר, בוויכוח על שמירה. כתוצאה מהאירוע, היה אמור להגיע אל המקום רופא, אך בשל עיסוקו בהצלת חיים, לא התאפשר לו להגיע למקום. מפקדיו של החייל שנפגע לא ייחסו לכך חשיבות משמעותית, החייל הנפגע לא קיבל טיפול כראוי וכתוצאה מהתקיפה פונה ברכב מהמקום.
צה"ל תחקר את האירוע בדרגים גבוהים, ובשל סדר העדיפויות המובן מאליו באותו הזמן, החייל (כיום אזרח משוחרר) לא הועמד לדין והנושא לא דווח למצ"ח.
החייל שהותקף קבל על האירוע חודשים לאחר מכן – כשנה וחצי מיום האירוע. כתוצאה מהקבילה של החייל, 'התעוררו' במצ"ח והחייל התוקף – שכיום הוא אזרח – הועמד לדין, הוגש כנגדו כתב אישום בגין התקיפה ונפתחה כנגדו חקירה. את המפקדים תחקרו במצ"ח בחשד ל'אי קיום הוראה מחייבת' על כך שלא ביצעו את תפקידם כראוי, אך אלו לא הועמדו לדין, בניגוע לחייל התוקף. יש לציין כי חלק מהמפקדים עדיין משרתים בצה"ל וחלקם כבר סיימו את השירות וכיום הם אזרחים.
השאלות שנותרו פתוחות
בסיכומו של דבר, רוב הנזק והזעם של החייל המותקף, הופנה כלפי המפקדים, שלא טיפלו באירוע כמו שצריך, ולא כלפי החייל התוקף שהשתחרר מצה"ל. מאירוע זה עולות לא מעט שאלות מוסריות:
- למה מעמידים את החייל התוקף לדין?
- מה מותר ומה אסור בזמן מלחמה?
- מדוע האנשים הנמצאים בדרגים גבוהים יותר לא עומדים לדין משמעתי, אלא רק החייל (מדיניות 'האשמת ה-ש.ג.')?
- למה התעוררו בצה"ל רק עכשיו, לאחר קבילת החייל?
די ברור כי פרשה מסוג זה עלולה להביא לפגיעה משמעותית בחייו של החייל התוקף כאזרח מן המניין – מדובר בחייל מצטיין שפניו פונות קדימה אל עבר פיתוח עתידו וחייו. פרשה זו עלולה להכתים את עתידו, וזאת בשל אירוע מעברו הצבאי, שלא טופל כראוי על ידי המפקדים.