שוטטות ברחוב. סכנה עבור רבבות בני נוער

25 אלף בני נוער בסכנת שוטטות: בתי הספר יכולים לסייע בצמצום התופעה

לאחרונה פורסם דוח חדש מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המתריע על כך שבישראל ישנם כ-25 אלף בני ובנות נוער שמצויים בסכנה ממשית לשוטטות ברחובות, ללא קורת גג או מזון המסופק להם באופן סדיר. על פי הדוח, הטיפול בסוגיה זו נחשב למורכב, בשל אופי בני ובנות הנוער, חוסר שיתוף הפעולה שלהם ברצון לסייע להם וחוסר במענה מתאים מצד הרשויות השונות.

על פי הנתונים, בשנת 2021 היה ידוע על 21,700 בני נוער בגילאים 13 עד 17 שלא נמצאים במסגרת לימודית מוכרת כלשהי. בדרך כלל יימצאו ברחובות נערים ונערות בני 15 עד 17, אבל ידוע על בני נוער צעירים מכך שפשוט נמצאו משוטטים ברחובות. הגורמים הקשים העיקריים למצבם הוא משבר מול המשפחה הקשור לנטייתם המינית, חשיפה לאלימות בביתם או חזרה בשאלה.

יהיו הגורמים אשר יהיו, בני הנוער הללו מצויים בסיכון בכל יום, אינם מתגוררים במקומות מוסדרים וראויים – וכמובן שבמציאות שכזו, הם נוטים להיחשף לעבריינות, בעיקר לסמים ולאלימות. לרשויות קיים קושי משמעותי בטיפול בבני הנוער הללו, בעיקר בשל חוסר בנתונים על אודותיהם – עד כה לא בוצע מיפוי מפורט שלהם. 

הפתרון - הקדמת תרופה למכה ועירוב בתי הספר

די ברור כי בני נוער שאינם מצויים בביתם ומשוטטים ברחובות, ללא סביבה תומכת ותנאי מחיה שנחשבים בסיסיים עבור רוב בני הנוער, עלולים להיחשף לפלילים באופן יומיומי. כעורך דין לנוער שעוסק בייצוג קטינים, אני מתרשם כי לעתים הרצון של בני הנוער (הנחשבים לקטינים בפני החוק) לשרוד מוביל לשיקול דעת מוטעה ולקבלת החלטות שגויה.
 

רק לפני כחודשיים כתבתי כאן על הדוח של מבקר המדינה שעסק בהתמכרות לסמים ולאלכוהול של בקרב בני נוער. כמובן שהיחשפות של צעירות וצעירים לגורמים בעייתיים ועברייניים בשלב כה רגיש בחייהם, עלולה להוביל אותם לבצע בעצמם עבירות פליליות בתחום הסמים והאלכוהול. כאשר סמים או אלכוהול בתמונה והחושים קהים יותר, הדרך לאלימות ולעבירות פליליות כמו עבירות רכוש ומין – קצרות.

נדרש כאן פתרון מקיף שאמור להתריע על בני נוער במצב בעייתי או במצוקה. סביר מאוד להניח כי לכל נטישת בית או מצב משברי, קודמת תקופה מסוימת שבה הקטין או הקטינה מצויים במשבר אישי. המסגרת שבה נמצאים רוב מוחלט של בני הנוער היא בית הספר, ולכן על בתי הספר לעקוב בדקדקנות, ככל הניתן, אחר נוכחותם של התלמידים בשיעורים לאורך היום, אחר היעדרותם מבית הספר ועוד. ייתכן למשל, שהיעדרות ממושכת מבית הספר מעידה על משבר העובר על התלמיד – וכך ניתן להתריע על בעיה בשלב מוקדם. כך יהיה קל יותר לאתר בני נוער בסיכון או במצב משברי, שעלול להוביל אותם אל הרחובות.
 
מוקדם יותר השנה הצעתי, במסגרת תוכן אחר שכתבתי, לעגן בתקנות משרד החינוך תקנה ולפיה בכל מוסד חינוכי יהיה אחראי על הליכים פליליים המהווה חוליה מקשרת בין כל הגורמים בהליך – עורך הדין העוסק בייצוג הקטין, ההורים, שירות המבחן וכמובן בתי המשפט. ייתכן, כי סמכות נוספת של דמות שכזו, צריכה להיות גם הקדמת תרופה למכה – ואיתור בני נוער פוטנצאליים להיות במצב סיכון.