84% אחוזי הרשעה בבית משפט, 82% אחוזים בהסדרי טיעון: דו"ח סיכום השנה של הפרקליטות

חשוב להבין  כי עד שתיק מגיע להרשעה בדין, ישנם מספר "סכרים" בהם הזרימה של התיק יכולה להיעצר: יועצים משפטיים בתחנת המשטרה, חוות דעת של סגירה בפרקליטות, שימוע ובסופו של דבר זיכוי בבית המשפט. הירידה באחוזי ההרשעה, מלמדת על התגברות השימוש ביועצים המשפטיים בתחנות המשטרה, ועל כך שאצבעם יותר כבדה על ההדק של העברת המלצה לפרקליטות על הגשת כתב אישום. בנוסף, יש עליה של הפרקליטות בשימוש של "הסדרים מותנים", כלומר עשיית הסדר עם הפרקליטות בתיקים מינוריים על הסדר הכולל הודאה מצד החשוד שלא מהווה הרשעה בדין, אך גורר בחובו עונש מסוים (דוגמה מפורסמת לכך היא תיק המעונות של שרה נתניהו שנגמר באופן הזה).

כמו כן, ישנה עלייה בבלימה של תיקים בשלב השימוע לפני הגשת כתב אישום, שהפכה לזכות יסודית במשפט הישראלי: שכנוע גורמי התביעה שלא להגיש כתב אישום הפכה להיות אופציה אמיתית עבור נאשמים בפוטנציה. עם זאת, למרות שלחשודים יש זכות ליידוע ולשימוע, אין להם זכות לייצוג משפטי בהליך השימוע. עם זאת, לאור העוצמה הגוברת של מסננת השימוע, חשוב להיעזר בעורך דין באופן פרטי ובכל זאת לא לוותר על השימוע אם זומנו לאחד שכזה.