העבירה החמורה ביותר בתחום משפט הסמים היא מכירתם לקטינים, כאשר העונש על מכירת הסם לילדים ונוער מתחת לגיל 18 יכול להגיע לאותו אדם בוגר עד ל-25 שנים מעבר לסורג ובריח, בהתאם למקרה ונסיבותיו. אבל מה קורה כאשר קטינים הם אלו שמכרו את הסם? יש לתת דגש לכמה נקודות בנושא הזה.

אם לקטינים שהואשמו בדבר מכירת סמים, שאינם יבוא הסם או גידולו, אין עבר פלילי אז ככל הנראה מאסר לא יצא לפועל. יחד עם זאת, חשוב לבדוק כל מקרה בהתאם לחשדות והעבר הפלילי של אותו הקטין. אם מדובר בסחר בסמים או שמא בגידול הסם, הענישה צפויה להיות חמורה עד מאד כי על פי החוק אין הבדל בין הפצה לבין גידול לשימוש אישי.

במדינת ישראל קיים חוק אשר מעגן עבירות מסוג זה והוא נקרא: "פקודת הסמים המסוכנים". החוק שלהלן מונה כמה וכמה סוגי עבירות כגון שימוש עצמי, סחר בסם, החזקת סם, שידול קטינים וכדומה. האיסור מוחלט וידוע על כל פעולה שכוללת הפקה, ייצור או הכנה של סמים מכל סוג שלהם. הדחת קטין לשימוש, תיווך וסחר גם כן נכללים בסוג העבירות שלעיל.

המשטרה המקומית זקוקה למערך מודיעיני טוב מאד בשביל לאסוף ראיות נגד משתמשים בסמים, סוחרים ומייבאי הסמים, זאת על מנת להביא אותם לדין כנדרש. לשם כך בדרך כלל נדרש סוכן חשאי או סמוי שמפליל את אותם קטינים או בגירים ומסייע למשטרה.

במידה וקטין כאמור נאשם בסחר בסמים, המטרה של המדינה היא לשקם אותו. מצד שני, נערכות כמובן בדיקות לקשר בין הקטין העצור לבין עבריינים אחרים בציבור, זאת על מנת לבחון אפשרות שמא אותו קטין עבד בשביל העבריין הבוגר.

בתור עורך דין פלילי לקטינים ומתוך היכרותי את התחום, ישנם קטינים שמעדיפים אפילו להמשיך לבצע עבירות ולעשות שימוש בסמים. במצב שכזה, שיקול השיקום פוחת לעומת שיקול ההרתעה. צריך לזכור שמבחינתו של הקטין, ההחלטה נובעת מהתלהבות של הרגע ולא עם מחשבה עתידית, זאת לאור העובדה שתהליך השיקום הוא מינימום כשנה.