פרשת "המדווזות הוורודות" חשפה נקודת תורפה חמורה בחברה הישראלית. הפער בין עולמם של צעירים חסרי ניסיון לבין המציאות האפלה של העולם הפלילי. הרשתות החברתיות והפלטפורמות הדיגיטליות הפכו לכלי גיוס מרכזי עבור ארגוני הפשע, אשר פונים לנערות באמצעות הצעות מפתות של כסף קל, טיולים זולים ואשליה של חיי זוהר.

אחת הסיבות המרכזיות למעורבות הנערות בתופעה היא היעדר מודעות. נערות רבות אינן מבינות כי הברחת סמים, גם בכמויות קטנות (ובטח בכמויות גדולות), עלולה להוביל לעונשי מאסר כבדים ולרישום פלילי שיפגע בהן למשך שנים רבות. בנוסף, התחושה כי "לי זה לא יקרה" מובילה אותן לזלזל בסיכונים.

מערכת המשפט בישראל מתמודדת עם דילמה לא פשוטה בפרשות אלו. מצד אחד, מדובר בנערות צעירות שלעיתים נפלו קורבן לניצול ולתמרון. מצד שני, העבירות שביצעו הן חמורות ויש להן השפעה שלילית רחבה על החברה כולה. השופטים נדרשים לאזן בין הצורך להעניש ולמנוע הברחות סמים עתידיות לבין הרצון להעניק לנערות הזדמנות לשיקום.

נדרשת פעולה משולבת מצד מערכת החינוך, גורמי האכיפה והחברה הישראלית כולה כדי להתמודד עם התופעה. יש להעלות את המודעות לסיכונים שברשתות החברתיות ולפתח תוכניות מניעה בבתי הספר, שידגישו את ההשלכות של עבירות סמים ואת חשיבות האחריות האישית. צפו בדבריו של עו"ד עבירות סמים, שגיא זני.