במדינת ישראל מוסדר הטיפול המשפטי במקרים של עבירות קטינים באמצעות חוק הנוער, וכן בעזרת תקנות וערכאות ייחודיות. באופן כללי, ההתייחסות אל עבירות שמבוצעות על ידי קטינים שונה מעבירות של בגירים, והנה מכוונת בבסיסה לשיקום ולהחזרה לחיים נורמטיביים. יחד עם זאת, בית המשפט מפעיל שיקולים פרטניים בכל מקרה בהתאם לחוות הדעת והתסקירים המוצגים בפניו, אשר עשויים בהחלט להוביל להחמרה בענישה. לכן, אם נער נחשד בעבירה פלילית, חשוב מאוד לפנות אל עורך דין פלילי לקטינים כדי לדאוג שהוא ישוב במהרה למסלול החיים התקין.
יותר שיקום מענישה – מדוע?
כאמור, בתי המשפט נוהגים בקטינים באופן מקל יחסית לבוגרים, כאשר הכיוון המוביל הוא של שיקום ולא של ענישה מרתיעה. הסיבה הראשית לכך היא שבניגוד למבוגרים, כאשר בית המשפט דן במקרה של קטין, השיקום איננו עוד שיקול מנחה, אלא מטרה העומדת בפני עצמה. זאת מאחר שחוק הנוער עצמו מבוסס על ההנחה ששיקומו של קטין קל יותר משל בגיר, ושישנם סיכויים גבוהים בהרבה להחזירו לחיק החברה הנורמטיבית.
בנוסף, המחוקק מבין שקטינים אמנם אחראיים למעשיהם על פי החוק, אך אינם בעלי ניסיון, הבנה וראייה רחבה כמו של בוגרים, ועל כן הענישה על מעשיהם צריכה להיות פחות מחמירה.
כמו כן, נער שהורשע ונגזר עליו עונש יחווה את הענישה בצורה חמורה בהרבה מאשר אדם מבוגר, והדבר ישפיע באופן מכריע על המשך חייו. על כן, בתי המשפט נוהגים להרשיע פחות בביצוע עבירות קטינים ולגזור עונשים קלים יחסית, הגם שבמקרים של התנהגות עבריינית מתמשכת בהחלט ייתכנו תקופות מאסר בפועל ואפילו מאסרים ממושכים.
שיקולים מרכזיים בשיקום וענישה
כאמור, בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ומתייחס לטיעונים שונים המועלים על ידי התביעה, עורך דין פלילי לקטינים המייצג את הנער, וכן להמלצות תסקיר שירות המבחן לנוער. להלן מספר דוגמאות לשיקולי שיקום וענישה:
- עבירות חוזרות – ככל שמדובר בעבירות חוזרות ונשנות ולא במעידה חד פעמית, כך תיטה ההתייחסות יותר לענישה ולהליכי שיקום ארוכים.
- חומרת העבירה – ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר כגון תקיפה בנסיבות מחמירות, אונס או רצח, כך יגברו שיקולי הענישה המרתיעה על שיקולי השיקום.
- גילו של הנאשם – באופן עקרוני, ככל שגילו של הנאשם צעיר יותר, כך תהיה הענישה פחות מחמירה.
- מוכנות להליכי שיקום – ככל שהנער מביע רצון להיכנס לתהליך שיקומי ומביע הבנה וחרטה על מעשיו, כך גובר ההיבט השיקומי בהתייחסותו של בית המשפט.