ככלל המרשם הפלילי של קטינים, אינו פתוח לעיון ואינו חשוף לעיני הציבור, למעט בפני הגופים המוגדרים בחוק. החוק מסמיך את המשטרה להעביר מידע לגופים כגון: בית משפט או בית דין,, ועדת שחרורים עבור שחרור מוקדם ממעון, סנגור הנאשם, קצין מבחן, עובד סוציאלי, שב”כ, משטרה צבאית וביטחון השדה של צה”ל.
המרשם הפלילי יהיה מוגבל אף יותר בחשיפתו, במקרים הבאים: קטין מתחת לגיל 14, עבירת קטין שמלאו לו 14 אך טרם מלאו לו 16,
אי הרשעה ומתן צו דרכי טיפול, אי הרשעה ומתן צו מבחן, אי הרשעה ומתן צו התחייבות להימנע מעבירה וצו שירות לתועלת הציבור. כמו כן, אסור לדרוש מהקטין להמציא מידע פלילי על עצמו.
תקופת התיישנות על רישום פלילי
לפי החוק, לכל הרשעה יש תקופת התיישנות. במהלך תקופת ההתיישנות העבירה מופיעה במרשם, אך לאחריה, הרישום הופך לחסוי, וקיימת הגבלה על החשיפה. תקופת ההתיישנות מתחילה מרגע ההרשעה, ונמשכת לפי הנקבע בבית המשפט, בהתאם לגיל המורשע והעונש שהוא מקבל.
חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים
פוסטים נוספים בנושא:
כסף קל במקום גיוס לצה"ל: תופעה מדאיגה של נערים
בשנים האחרונות מתגברת תופעה מדאיגה בקרב בני נוער בישראל, שמעדיפים לוותר על גיוס לצה"ל ולפנות לעיסוקים שמניבים "כסף קל". זה כולל בין היתר עבודה בתחום
איך משקמים נערים עבריינים? הבעיה עם מסגרות חוץ ביתיות
הבעיה המרכזית במסגרות חוץ-ביתיות לשיקום נערים עבריינים היא מחסור במקומות בפריסה ארצית בשל מחסור בתקציב שמקצה המדינה לנושא. יש מסגרות לטיפול נקודתי, כמו גמילה מסמים,
תופעת הקפוצ'ונים השחורים: "מיץ אומץ" לביצוע פשעים של נערים
תופעת הקפוצ'ונים השחורים היא תופעה חברתית עכשווית, שבה נערים, בעיקר בני נוער, מושפעים מתכנים ברשתות החברתיות ומעבריינים ומתקבצים בחבורות כשהם לובשים קפוצ'ונים שחורים. הלבוש הזה,