בחדשות 2 דווח כי שמונה נערים חשודים כי ניצלו ואנסו נערה בת 14 במשך שישה חודשים. הנערים חשודים כי צילמו את מעשיהם ושיתפו את התיעוד ביניהם. המשטרה עצרה מספר בני נוער בחשד שהיו מעורבים בתקיפה ומעצרם הוארך בבית המשפט באשקלון. עוד דווח בכתבה, כי המשטרה צפויה לערוך עימות בין חלק מהחשודים לבין הנערה.

חשיפת הפרשה התאפשרה הודות לאחד הסרטונים שלכאורה הופץ על ידי אחד החשודים, והגיע למנהל הפנימייה שבה הקטינה לומדת. המנהל פנה למשטרה בנושא וזו פתחה בחקירה ועצרה חשודים. בחקירתה, סיפרה הקטינה לחוקרי המשטרה כי התאהבה באחד הנערים החשודים וזה אילץ אותה לבצע את המעשים המדוברים. כשהגיעה לביתה של אמה, בסופי השבוע, כך על פי החשד, נהג הנער להזמין אותה למקלטים ציבוריים ולגנים עמו, ולשם הגיעו גם החברים שביצעו את זממם.

השפעת גילאי החשודים וגילה של קורבן העבירה

בכתבה לא צוין מהם הגילאים של הנערים שחשודים בביצוע המעשים – אך מנוסח הכתבה, כולם קטינים. מניסיוני בתור עורך דין פלילי לקטינים, ככל שהחשודים צעירים יותר, כך ישנו קושי משפטי להוכיח את היסוד הנפשי בביצוע של עבירות מין. זאת מכיוון שיכולת הנערים לבדוק את גיל הנערה ולהבין את ההשלכות של מעשיהם, מוגבלת. לדוגמא, אם הנערה שיקרה לגבי גילה, שיקול הדעת בסיטואציה הזו הוא בעייתי.

באופן כללי, שיקול הדעת במעשים אלו וסטנדרט ההתנהגות של הקטינים, שונה מאוד בהשוואה לבגירים. ניתן לראות השתקפות של המגמה הזו גם בפסיקה – כאשר גילם של מבצעי העבירות הוא מתחת ל-16, הנטייה היא לבחור בדרך שיקומית ולא הרתעתית. לעומת זאת, כאשר גיל הקטינים הוא בין 16 ל-18, ניתן לראות מידה מסוימת של החמרה.

גיל הנערה פחות משמעותי במקרה זה, אך ברור כי גם יכולת השיפוט שלה מוגבלת יחסית. הנטייה היא לא לנקוט אמצעים פליליים כשמדובר בנערים בני אותו גיל. כשפער הגילאים בין מבצעי העבירה לקורבן גדול יותר, נוטים לפעול על פי הדרך הפלילית כדי להעביר מסר. בכל מקרה, הדבר הרלוונטי יותר הוא גיל הקטינים, ולא גילה של הקטינה.

מעצר הקטינים וקיום העימות

בכתבה מצוין כי הקטינים נעצרו, אבל סביר להניח שלא מדובר במעצר ממושך. לא מצוין אם הנערים נעצרו למספר ימים, אבל מהיכרותי כעו"ד פלילי לקטינים עם פרשות שונות שבהן מעורבים נערים ונערות, משך המעצר הראשוני הוא בדרך כלל עד 48 שעות. בנוסף, סביר להניח כי הנערים החשודים ישוחררו בתום המעצר לביתם בתנאים מגבילים.

כאשר מדובר בקטינים, מותרת נוכחותו של הורה בעימות שמבצעת המשטרה בין קטינים. בעבירה מסוג פשע, שבה יש חשש שההורה ישפיע על הקטין, יש אפשרות לבצע את העימות ללא נוכחות ההורה. במקרה הספציפי הזה, ישנו פרדוקס – מצד אחד עימות הנוגע לעבירות מין הוא דבר חיוני ביותר לחקירה, אבל הנערה היא לא זו שהתלוננה במשטרה על המעשים וסביר להניח שחשבה שמדובר באקט רגיל. למעשה, לא המעשים עצמם הביאו לחקירת המשטרה, אלא עצם הפצת הסרטונים. אני סבור מניסיוני כי הנערה לא ששה לבצע את העימות, בשל החשש שלה מנזק נפשי ומפגיעה אפשרית בחשודים. לכן, רמת שיתוף הפעולה שלה עם המשטרה צפויה להיות נמוכה. תיקים מסוג זה נוטים "להיתקע" מבחינת המשטרה, ולהסתיים בקול ענות חלושה.

כיצד המשטרה נוהגת עם הקטינים?

בעבר הזכרתי את הצורך של המשטרה וכל הגורמים לנהוג ברגישות מקסימלית כשמדובר בעבירות קטינים. בדרך כלל, ההליך הפלילי לא מניב תוצאות, אבל קיים מחיר חברתי כבד מאוד שהחשודים יצטרכו לשלם, שכן השמועה על מעשים אלו פושטת כאש בשדה קוצים. כעורך דין פלילי לקטינים, לרוב המשטרה לא רגישה מספיק – היא מגיעה לבית הספר, מסיירת שם ולוקחת את התלמיד החשוד, תוך כדי לימודים ולעיני כל, בזמן שהייתה יכולה לעשות זאת לאחר שעות הלימודים.

חשוב מאוד בנוסף, במיוחד בפרשה שבה מעורבים חשודים רבים, כי הנערים החשודים לא ייתקלו זה בזה במסדרונות במשטרה או בשירות המבחן. כשמדובר בקטינים, נושא החשאיות מצד כל הגורמים הוא בעל ערך עליון, במיוחד בעידן שבו סטיגמות ושמועות נפוצות במהירות לכל עבר.