שגיא זני לוגו
073-3744418

"עוד מעט, עוד קצת": הפתרונות לשילוב צעירי העדה האתיופית בישראל

ועדה  בין משרדית בראשות מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור, קבעה נחרצות שבני העדה האתיופית ובעיקר חבר'ה צעירים בני הקהילה, סבלו שנים ארוכות משיטור יתר. אי לכך, הושקה יוזמה למיזם מחיקת רישום פלילי של יוצאי אתיופיה בעבירות של תקריות של הפרות סדר ציבורי (מונח מכובס להיתקלות עם שוטרים). שרת המשפטים דאז, איילת שקד, ונשיא המדינה רובי ריבלין, קראו לצעירי הקהילה האתיופית לבוא ולפתוח "דף חדש". עם זאת, לאחרונה התפרסם כי הייתה היענות קלושה מאד מצד צעירי העדה למיזם, כאשר 27 איש בלבד נענו ליוזמה.

דיברנו כבר בעבר על התופעה של שיטור יתר: צעירי הקהילה האתיופית אשר חלק גדול מהם מגיע משכונות מצוקה, מסתובב בחוסר מעש בשכונה בלילות, ושם ישנן נקודות חיכוך מיותרות עם המשטרה. בתור סנגור פלילי, אחד המקרים המקוממים ביותר בהם יצא לי לייצג בנושא, היה מקרה שבו המשטרה הגיעה במקרה במסגרת סיור לשכונה בה מתגוררים צעירים אתיופים, והבחינו במספר צעירים אתיופים יושבים בחוץ בחוסר מעש. זמן מה לאחר מכן, כאשר השוטרים עזבו את המקום, נזרקה אבן על מכוניתם של השוטרים, והם טענו כי מדובר באבן שנזרקה על ידי הלקוח שלי, אותו צעיר בו הבחינו מקודם יושב על ספסל, וזאת למרות שמדובר היה בשעת לילה מאוחרת, מרחק רב, וכן היו עשרות נערים במקום, כלומר היה ברור כי לא ניתן היה לראות מי השליך את האבן בפועל.

רעיון יפה אך ביצוע כושל: מה בכל זאת ניתן לעשות?

ברמה התיאורטית, היוזמה מבורכת. עם זאת, הביצוע שלה הוא קלוקל, ועל כך מעיד מספר הבקשות הנמוך. נראה כי הגורמים הרלוונטיים העריכו הערכת חסר את חוסר האמון של העדה האתיופית כלפי מערכות האכיפה בישראל. חלק מכך אף נובע במידה מסוימת עבירות הכשלת שוטר למיניהן, מה שמשותף להן הוא אגו של שוטרים. הצעירים האתיופים מזהים זאת, וחשים בוז כלפיהם.

יש לציין כי מחיקת הרישום הפלילי כיום במרבית המקרים הוא אקט של סגירת האורווה לאחר שהסוסים ברחו: ממילא אותם צעירים שנרשם לחובתם תיק פלילי, נפגעו מכך כבר בגיוס לצבא שאולי ויתר עליהם כחיילים, או בבתי הספר שפשוט נלחמו עליהם בגלל התיק הפלילי. כעת מחיקת הרישום הפלילי פשוט פחות רלוונטית לחייהם.

הפתרון להחזרת האמון באמת בין בני העדה האתיופית לבין המשטרה נשמע מעט רדיקלי, אולם מעיסוק בפרקטיקה זה הפתרון הראוי: ביטול של העבירות הללו של הפרות סדר ציבורי בחיכוך עם המשטרה. רמה מינורית של התנגדות למעצר היא טבעית ואנושית, ולא צריכה להוות עבירה שתגרור לאחריה רישום פלילי. מי שסובל ממילא מסעיפי העונשין הללו הם החלשים בחברה, ולכן יש מידה רבה של צדק בכך (לא מדובר על ביטול העבירה של תקיפת שוטר כמובן). פתרון נוסף הינו שילוב בני הקהילה האתיופית כשוטרים קהילתיים, שיהיו אמורים לא רק להרתיע צעירים, אלא לעזור לקהילה ולתרום לה.  כמו כן, חיוב השוטרים לשאת על גופם מצלמות גוף, יאפשר לבית המשפט לבחון מה התרחש בזירת האירוע, ולהכריע אם באמת הייתה הכשלה של השוטר או שמא התנכלות כלפי הצעירים.

(תמונות לאייטם באדיבות לילך דניאל)

חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים

פוסטים נוספים בנושא מחיקת רישום פלילי