באתר 'סרוגים' דווח לאחרונה על פרשת ניצול מיני במודיעין עילית שבה חשודים שני נערים קטינים בגילאים 14 ו-15 שביצעו מעשי אינוס ופגעו מינית בילדים שגילם קטן מ-10. על פי הכתבה, בחודשים האחרונים התנהלה חקירה סמויה בפרשה שבה נאספו ראיות וגובשו הממצאים על ידי המשטרה, ולאחר מכן נעצרו הקטינים החשודים.

על פי החשד, נהגו הנערים לבצע את המעשים בקטינים בנים, אותם הם פיתו והביאו אותם למקומות מסתור בעיר. בחקירה, השניים קשרו את עצמם לאירועים שהוצגו בפניהם – ולאחר החקירה הוחלט לשחררם למעצר בית מחוץ לעיר.

אין צורך בעדות הקטינים הנפגעים בביהמ"ש

במקרה זה כאמור, מניסיוני כעורך דין לנוער במקרים אחרים, הנערים קושרים את עצמם לאירועים, מה שיאפשר ביתר קלות להגיש כתב אישום ולהרשיע אותם בבוא היום מבלי להתייחס לעדות הקטינים הנפגעים בבית המשפט, מכיוון שזו להפוך למיותרת.

ועוד בעניין זה: מי שקובע מהימנות לילדים קטנים מתחת לגיל 12 הוא חוקר ילדים. במקרים מסוימים, יש צורך בעדות של הילדים בבית המשפט, אך ברור כי מדובר במעמסה נפשית לא קלה כשמדובר בילדים קטנים. לכן, אם נדרשת עדות, יעיד חוקר הילדים שישקף את הגרסה שסופקה לו בחקירה על ידי הילדים ובמקרים חריגים הילדים יצטרכו להעיד בעצמם. אם הנאשמים היו מכחישים מכל וכל את המעשים, הייתה בעיה, שכן היה נוצר צורך לעמת אותם מול הילדים. במקרה זה, כאשר הנאשמים קושרים עצמם למעשים, ככל הנראה לא יהיה צורך בעדות הילדים בבית המשפט.

חזקת החפות בפני שירות המבחן

עצם לקיחת האחריות של החשודים הוא בסיס טוב להמשיך בעבודה, מבחינת גורמי הרווחה. קל יותר יהיה לשלב את החשודים בטיפול ולהוריד את רמת מסוכנותם. מנקודת מבטו של עו"ד פלילי לקטינים, הקטין יכול להכחיש את המעשים אם לא ביצע אותם, או שקיים שוני בין מה שקרה בפועל לבין העבירות המתוארות.

לעתים, מניסיוני, קטינים עלולים להישבר ולהודות בביצוע העבירות המיוחסות להם, גם אם לא ביצעו אותן או לא ביצעו אותן במדויק. לעתים, נוצר הרושם בעיני הנאשם מקצינת המבחן, כי הודאה עשויה 'להוציא אותו מהסיפור', בעוד שאם הוא יכחיש את העבירות מכל וכל, עלול להיווצר פער משמעותי שיגדיל את מסוכנותו וכך הוא לא ישוחרר.

ומה לגבי הענישה?

קשה מאוד להעריך מה יהיה העונש של הקטינים החשודים, אם יוגש כנגדם כתב אישום ואם יורשעו. הכל כמובן תלוי באופן הטיפול ובמקרה הספציפי. בכל מקרה, שיתוף פעולה עם שירות המבחן בוודאי שצפוי לסייע לקטינים. גם האופציה החמורה ביותר, אם השניים יורשעו בעבירות המיוחסות להן, הוא לא מאסר, אלא החזקתם במעון נעול כדי להביא לשיקומם בדרך טיפולית.