נתוני הרשעה בדין מצביעים על אחוזי פיצוח נמוכים של המשטרה

לאחרונה התפרסמו נתוני המורשעים בדין פלילי בעיר אשדוד. אשדוד היא עיר ואם בישראל, המהווה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, עם אוכלוסייה רוסית רחבה, אוכלוסיה מסורתית, אוכלוסיה חרדית וחילונים רבים. ניתן לבצע הסקה מן הנתונים באשדוד לגבי כלל החברה הישראלית.

בעצם המחקר שהוצג מביא נתונים על הרשעות בדין בכל מיני עבירות שונות. מה שבלט במחקר הוא אחוז התלונות במשטרה, שבעבירות מסוימות היה נמוך במיוחד (ולכן, מצביע כנראה על אחוז פיצוח נמוך בעבירות אלו). ניתן לראות שאחוז המורשעים בעבירות מרמה הינו 3.7% מסך העבירות שהגיעו להגשת כתב אישום והרשעה. הנתון מתקשר ככל הנראה בעיקר למעשים ברף הנמוך של עבירות המרמה, כגון עבירות בכרטיסי אשראי, ביצוע עסקאות פיקטיביות בכרטיסי אשראי, התחזות וכדומה. בעצם יכולת האיתור של עבריינים רבים במקרים הללו על ידי המשטרה כמעט ולא קיימת, שהרי אותם עבריינים משתמשים בזהות בדויה ומקפידים שלא להותיר אחריהם עקבות.

לכך מצטרפת העובדה שכאשר מדובר באלפי שקלים בודדים (בניגוד להונאות בהיקף גדול יותר), המשטרה לא מגלה מוטיבציה רבה כדי להגיע לפיצוח של הפשעים. לאור כך, אנחנו רואים נתון כל כך נמוך של 3% הרשעות בלבד, נתון שברור שהוא נמוך יותר ביחס לכמות היחסית של תלונות שהוגשו בעבירות מרמה. בעצם בתחום של עבירות מרמה, הביטחון האישי של האזרח הפשוט נמצא בשפל, שהרי אנו כאזרחים חשופים לרמאים מתוחכמים, שאף נוטים לרוב להיטפל לחלשים, למבוגרים או למי שזיהו כחלש, ולאחר מכן אותם אנשים לא נותנים את הדין על מעשיהם.

המשטרה צריכה לעשות בדק בית בכל הנוגע לעבירות מרמה: כאשר הנתון הינו  3.7% הרשעה על עבירות מרמה, האשמה לא רובצת לפתחו של בית המשפט, אלא על המשטרה, שנראה שהיא עם "אצבע קלה על ההדק" בכל הנוגע לסגירת תיקים מחוסר ראיות (או בעילה של עבריין לא נודע). כמו כן, ניתן לזהות שאין שיתוף פעולה בין תחנות המשטרה השונות (החלפת מידע בין תחנות אזוריות שונות, יכולה הייתה להביא להרשעות נוספות).