מצד אחד שב"ח, מצד שני אזרח
מדי פעם אני משתף אתכם בסיפורי מקרה מתוך הסוגיות המונחות על שולחני כעורך דין פלילי, והפעם ארצה לשתף אתכם במקרה יוצא דופן במורכבותו ובקונפליקטים שהוא יוצר. מדובר בשוהה בלתי חוקי פלסטיני (להלן: ג.נ.), שחי בישראל כ-15 שנה – וחוסר האחידות מצד רשויות אכיפת החוק, יצר גם מורכבות משפטית ביחס למעמדו מצד מדינת ישראל.
השוהה הבלתי חוקי עסק בעשר השנים הראשונות שלו בישראל, בפעילות עבריינית – וכך נתפס מדי פעם בתוך תחומי מדינת ישראל בעבירות רכוש וסמים, ואף נשפט על כך בהיותו שב"ח בישראל. העבירה הפלילית הייתה העיקרית כאשר הוא נשפט, אך תמיד בשל היותו שב"ח, הייתה החמרה מסוימת בעונש. מלבד זאת, הרשויות לא עסקו בהיותו שב"ח.
בשנים האחרונות, חדל ג.נ. מלקיים פעילות פלילית. וכך, על אף שהוא נשוי במשך 15 שנים לאישה ישראלית ולהם שני ילדים, מעמדו נותר שוהה בלתי חוקי. לטענתו, הוא פתח דף חדש, אך הוא ממשיך להיות נרדף. רדיפת המשטרה, לטענתו, היא לאור חוסר רצונו לשתף פעולה מבחינה מודיעינית. וכך, מגיעה המשטרה לביתו בישראל מפעם לפעם ונפתחים לו תיקים על שהייה בלתי חוקית בישראל חדשות לבקרים.
התיק שמראה כמה המצב אבסורדי
עם הזמן, ובמיוחד בשנה האחרונה, התיקים הפליליים נגדו נערמו והוא לא נשפט בגינם. למצב המורכב הצטרף כתב אישום בתיק אלימות במשפחה נגדו – ובו נטען כי הוא הכה את אשתו ואף איים על אימה. כתב האישום הזה חשף את המורכבות הבעייתית במיוחד: אם המדינה רואה בו אזרח ישראלי שביצע עבירת אלימות במשפחה כלפי בת זוגו, אזי שהמדינה מכירה במערכת היחסים הארוכה שלו עם אזרחית ישראל – וכך נותנים אישור, או אסמכתא לשהייתו בישראל.
לכך נוסיף את העובדה שבמהלך השנים המדינה לא אכפה את היותו שב"ח (עד לאחרונה) ובמשך כל הזמן הזה הוא שילם ביטוח לאומי, מיסים, חובות למדינה, דמי חבר בקופת חולים ועוד. מכיוון שמדובר בתושב ישראל לכל דבר, היה אפשר לצפות כי בעבירה ראשונה של אלימות כלפי בת זוג, הוא יהיה זכאי לטיפול ולשיקום: שירות מבחן, בית נועם, מרכזים לטיפול בגבר, שיחות, קבוצות טיפוליות וכדומה. אלא שלא כך היה. כשהיה מדובר בזכויות – הוא לא היה זכאי להן.
המציאות המורכבת השפיעה על גזר הדין
במקרה זה, ג.נ. ביצע עבירת משפחה ברף הנמוך ביותר, אך עצם מעמדו כשוהה בלתי חוקי, החמיר את עונשו – והוא לא הצליח להשתחרר ממצב סבוך זה. לאור המצב, כעורך דינו, הצעתי חלופת מעצר לפיה ישהה בשטחים בערבות גבוהה, אך ההצעה לא התקבלה.
המקרה הסבוך הגיע עד לערכאת בית המשפט המחוזי. ג.נ. נעצר עד תום ההליכים, וכאשר הגענו לגזר הדין, הצלחתי להראות כי לא ניתן לאחוז במקל בשני קצותיו. הסברתי שיש לבחור בין שתי אפשרויות: בראשונה, על המדינה לראות בו אזרח ישראלי בשנים האחרונות שביצע עבירת אלימות ללא קשר למעמדו החוקי. כך הוא יזכה להזדמנות לשיקום ולטיפול הראוי, ורק אז ייגזר עונשו. בשנייה, להחשיבו כשב"ח לכל דבר, כך שלא מעניינה של מדינת ישראל לשקמו – ובמצב זה להרחיקו מתחומי מדינת ישראל, להיות בשטחים ובהמשך להישפט, תלוי בחוזק הקשר. בבחירה באופציה השנייה, של גירוש והקפדה הדוקה על הרחקה מישראל, גם כך המסוכנות העתידית לאישה לא קיימת ולכן העונש הצפוי הוא עונש קל (להזכיר – עבירה ברף הנמוך).
על ג.נ. נגזרו שישה חודשי מאסר, ללא כל אפשרות שיקום – אך גם ללא הרחקה בצורה מוחלטת לשטחים. לא ייתכן שמדינת ישראל לא תעשה דבר כדי לשקם את ג.נ., אבל מנגד לא תעשה דבר כדי להרחיק אותו לשטחים – ותשמר את המצב הבעייתי הקיים. לצערנו, גם לאחר שישתחרר מבית הכלא, הבעיה של ג.נ. צפויה להימשך.
חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים
פוסטים נוספים בנושא:
הפרקליטות ערערה על קלות העונש בפרשת יואל להנגהל: מדוע לא הייתה הרשעה ברצח?
עו"ד פלילי לקטינים שגיא זני מסביר את הדקויות המשפטיות והעקרונות שהובילו לכך שלא הייתה הרשעה בעבירת רצח בפרשת יואל להנגהל. הפרקליטות, שהתמקדה בחומרת המעשה, ערערה
כסף קל במקום גיוס לצה"ל: תופעה מדאיגה של נערים
בשנים האחרונות מתגברת תופעה מדאיגה בקרב בני נוער בישראל, שמעדיפים לוותר על גיוס לצה"ל ולפנות לעיסוקים שמניבים "כסף קל". זה כולל בין היתר עבודה בתחום
חובת תיעוד בחקירה: האם זכויות חשודים נשמרות? שתי גישות מנוגדות
תיעוד חקירות פליליות בישראל נועד להבטיח הליך הוגן ושמירה על זכויותיהם של חשודים ונחקרים. אחד מהמרכיבים המרכזיים בהליך זה הוא חובת התיעוד, אשר חלה על