באתר nrg פורסמה כתבה על תביעה אזרחית בגין מעצר שווא של קטין ופגיעה חמורה בזכויותיו. הקטין נעצר בגבעת גאולת ציון בגוש שילה בחשד שהפר צו שטח צבאי סגור שהוטל על הגבעה על מנת למנוע נוכחות של יהודים שם. הקטין טוען כי הוא הושאר בתחנת המשטרה וזאת מבלי שיהיו לו תנאים סבירים להעברת הלילה, והוא נאלץ לישון על ספסל במקום. למחרת הופיע הקטין לדיון שבו המשטרה ביקשה לשחרר אותו בתנאים מגבילים, ואז הסתבר כי במשך הלילה הוא היה במעצר שווא.

שופט בית משפט השלום שדן בנושא, פסק שיש לשחרר את הקטין בלי תנאי ואף בלי חתימה על ערבות, בשל הפגיעה החמורה בזכויות שלו והשמתו במעצר בלי שום הצדקה. בארגון 'חוננו' המייצג את הנער הקטין נטען שהמשטרה גם עברה על החוק של איזוק עציר בפומבי כשהובילה את הקטין בבית המשפט כשהוא אזוק, על אף שבקשת המשטרה הייתה לשחררו בתנאים מגבילים. לדברי הארגון, קטינים במאחזים נעצרים וקיימת פגיעה בזכויות שלהם, על אף הביקורות המושמעות בנושא חדשות לבקרים.

ניתוח המקרה

די ברור שבמקרה שלפנינו, על פי הנכתב בכתבה, טעתה וכשלה המשטרה ביישום ובשמירה על חוק המעצרים לעניין קטינים, תוך דריסה של עקרון העל: שמירה על כבודו של הקטין.

ראשית, לעניין ההחלטה לעצור את הקטין במקרה זה: מדובר בהחלטה פזיזה שאיננה שומרת על כבודו של הקטין, על עקרון העל שיש לעשות ככל שניתן כדי להעדיף אפשרות שחרור לחלופת מעצר על פני מעצר מאחורי סורג ובריח.

שנית, לעניין הכבילה, ניתן להתרשם כי מדובר בהחלטה פזיזה מבלי שיושם החוק לעניין משך הכבילה, הצורך בה והיותה מוצא אחרון. כמו כן, גם מעצר קטינים בתנאים פיזיים קשים מנוגד לחוק הנוער ולעקרונות העל.

מעצר קטינים צריך להיות המוצא האחרון!

בחוק הנוער, הן בפסקת העקרונות המנחה והכללית, והן בסעיפים אחרים ייחודיים שנלקחו מחוק המעצרים והותאמו לקטינים, אומצה גישה מקלה לעניין קטינים – כך שעבורם, המעצר הנו המוצא האחרון. כך למשל, בפסקת העקרונות, סעיף 1 מדבר על שמירה על כבוד הקטין ומתן משקל ראוי לשיקולי השיקום והטיפול בקטין, שילובו בחברה – וזאת בהתחשב בגיל שלו ובמידת בגרותו.

בסעיף 10א לעומת זאת, מדובר על כך שמעצר הקטין הוא מוצא אחרון – כך למשל, לא יוחלט לעצור קטין אם אפשר להשיג את מטרת המעצר בדרך שתפגע פחות בחירותו, וגם אם הוא נעצר, הדבר צריך להיות לפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי כדי להשיג את המטרה. בכל מקרה, מצוין בסעיף זה כי יש לקחת בחשבון את גיל הקטין והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי וכן התפתחותו.

כמו כן, סעיף 10ב מדבר על כבילת קטינים – גם כאן דברי החוק הם אי כבילת הקטין אם ניתן להשיג את המטרה באופן שתפגע פחות בקטין. ואם ננקטת כבילת קטין, עליה להיות לפרק הזמן המינימלי כדי להשיג את המטרה. במקרה זה, נראה כי לא חלה התחשבות כלשהי בסעיף המדובר.