"מעצר מיותר": הטיפול השגוי של משטרת ישראל בקטינים

משטרת ירושלים החליטה "לטפל" במכת הגניבות שפקדה את מתחם "ממילא" בירושלים, על ידי הגברת האכיפה במתחם. במסגרת הפעילות המשטרתית, נעצרו מספר קטינים שנתפסו במהלך ניסיונות גניבה אך ללא הצדקה. חלק מאותם קטינים כלל לא הושמו בתנאי מעצר ונאלצו לחכות לילה שלם על ספסל בחדר החקירות.

בעקבות זאת, קבע בית משפט השלום בירושלים כי הכליאה של הקטינים הייתה שלא כצדק, וכי משטרת ישראל השאירה את העצורים במעצר לילי מיותר. מסתבר כי במשטרה החליטו לכלוא את הקטינים כדי להרתיעם וכן מטעמי נוחות, זאת כדי שיוכלו למסור להם ידנית את כתבי האישום ביום למחרת.

היכן טעתה משטרת ישראל?

כללי המעצר בישראל ברורים, והם מחייבים פגיעה פחותה ככל האפשר בחירות החשוד, זאת מול פעולות החקירה. למעשה, פגיעה בחירות של חשוד בעזרת מעצר היא בדרך כלל מוצא אחרון, בטח ובטח כשמדובר על קטינים. כאן יש לציין שמטרתו של חוק הנוער הוא שמירה על כבוד הקטין ומזעור הפגיעה בו ככל האפשר. במקרה שלפנינו לא מדובר על עבירת רכוש מתוחכמת, ולכן הוא אף חמור יותר. את הצעירים היה צריך לחקור בשעה סבירה, ובסמוך למעצר, ולאחר מכן לשחרר אותם לבתיהם. רק אחרי כן להגיש כתב אישום, כשהם נמצאים בתנאים מגבילים.

כעת, בעקבות העובדה שאותם קטינים נפגעו מתנאי המעצר, קיימת אפשרות שהם ישוחררו. בכל אופן, על אף שהוגש נגדם כתב אישום, עליהם להיות מוחזקים בחלופת מעצר או מסגרת טיפולית. נראה שבמקרה הזה, אפילו מעצר בית הוא מוגזם מדי.