למה אנשים נורמטיביים שצרכו קנאביס מגיעים לשירות המבחן?
לאחרונה נתקלתי בכתבה מעניינת מאוד שפורסמה באתר Mako ועסקה בעומס הרב הקיים בשירות המבחן, לאור תיקים הנפתחים לצרכני קנאביס נורמטיביים. זו כתבה מרתקת שמסבירה את הנושא מנקודת מבטו של עורך דין, שעד לשליחת תיקים רבים לשירות המבחן, גם כאלו זניחים וגם כאשר מדובר באנשים נורמטיביים לחלוטין.
הכותב מספר על בעל משפחה בשנות הארבעים לחייו שנתפס מגדל שתילי קנאביס בחצר הבית – ועל כתב אישום חמור שהוגש כנגדו. לדבריו, השופט בתיק הבין כי מדובר באדם נורמטיבי, על אף פקודת הסמים שלפיה הענישה יכולה להגיע גם ל-20 שנות מאסר, ללא קשר לסוג הסם. התביעה בתיק המדובר ביקשה מאסר למען יראו וייראו, ולאור הדרישה הזו, הופנה הנאשם אל שירות המבחן להכנת תסקיר והמלצה.
לקציני המבחן, ועם קביעה זו מהכתבה גם אני מסכים, יש תפקיד מכריע מאוד בתיקים מסוג זה. הם יכולים לסייע לשופטים להחליט להביא לסיום התיק בענישה קלה, לסייע להשיב למסלול החיים נאשמים שמעדו באופן חד פעמי ובמקרים מסוימים גם להציל אותם מהידרדרות בחייהם. אלא שבמקרה המדובר, הפגישה עם שירות המבחן לא התרחשה במשך חודשים ארוכים, ואלו ביקשו לדחות את התסקיר בעוד מספר חודשים בשל עומס רב.