חקירה ומעצר של קטינים – האם המשטרה נוהגת בהתאם לחוק? קראו
סעיף 1א בחוק הנוער קובע כי "מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו יעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו".
למרות הניסוח הדי ברור, קיימות מספר בעיות ביישומו של חוק הנוער, בדגש על סעיף 1א, על ידי תחנות המשטרה השונות, וכמו כן ישנה בעיה בקשר בין המשטרה ובין שירות המבחן לנוער. במאמר זה נציין מספר גורמים אשר צריכים להשתפר, על מנת לתקן את העוול שנעשה לבני נוער רבים.
חוקרי נוער
על פי חוק הנוער, חוקרי הנוער הם חוקרים מיוחדים אשר עוברים הכשרה ייעודית על חקירת בני נוער וילדים, בזהירות המתבקשת ובכבוד המתבקש, מבלי להפעיל מניפולציות (דבר אשר נעשה בו שימוש רב בחקירות של בגירים). בפועל אנו רואים הפרה גסה אשר ניתן לחלקה לשתיים.
ראשית, לעתים בני נוער וקטינים מבצעים עבירות בשעות הערב ובשעות הלילה ונחקרים על ידי חוקרים רגילים ולא על ידי חוקרי נוער המוסמכים לחקור קטינים. החוקרים הרגילים אינם מבצעים את החקירה בזהירות המתבקשת ואין הקפדה יתרה בתחנות המשטרה השונות ברחבי הארץ, על השארת חוקר נוער במהלך 24 שעות בתחנה במקרה ויהיה צורך לחקור קטין. זוהי למעשה מעין 'הפרה טכנית' אשר ניתן לפתור על ידי הגדלת תקציבים וחידוד נהלים.
החלק השני מדבר על הפרה מהותית של החוק. בגלל שנפשו של הקטין וערכיו שונים לגמרי מאלו של אדם בוגר, בהיעדר חוקרי נוער (ובמקרים מסוימים גם עם חוקרי נוער) אנו חוזים בעלייה מדאיגה במספר הודאות השווא שניתנו על ידי קטינים. לעתים מופעל על הנוער לחץ פיזי, איומים, מבוצעות עליהם מניפולציות וקיימת פגיעה קשה והפרה של סעיף 1א לחוק הנוער.
במקרים מסוימים מבצעת המשטרה מעצר ראוותני של בן נוער בשטח בית הספר, הקטין מושפל על ידי המשטרה, במקרים של מעצרים על עבירות סמים בדרך כלל לוחצים על הקטין ובאמצעות מניפולציות מוציאים ממנו שמות נוספים והודעות מהמכשיר הנייד ובן הנוער נדרש להעיד, מבלי שניתנת לו הגנה, ובאופן כללי המשטרה מעודדת מדיניות של הלשנות בקרב בני נוער. לא פעם נוצר מצב בו כוחות המשטרה מפקירים את בני הנוער מיד בתום החקירה.
בנוסף, חלק גדול מעדותו של הקטין לעתים בנויה מפנטזיה, והוא אומר שמות לגבי מי מוכר ומי מבצע עבירות כאלו ואחרות, למרות שבמציאות יתכן ומדובר רק בשמועות וידיעות ללא כל בסיס ראייתי. לחקירה עצמה במקרים רבים אין תועלת רבה עבור המודיעין המשטרתי, אך המחיר שמשלם בן הנוער גבוה מאוד מבחינה
הפעלת אי תביעה
אי תביעה זה מצב שבו על פי קריטריונים מסוימים כמו: סוג העבירה, לקיחת אחריות וביצוע הליך שיקומי, ניתן לגנוז את התיק כלא היה, בלי שיבוצע רישום פלילי (בדגש על עבירה ראשונה), מבלי שהדבר יוביל לפגיעה באפשרויות גיוסו של קטין וכמובן מבלי להכתים את עברו. לכאורה – מדובר צעד מבורך!
מה הבעיה? בפועל, הקריטריונים לאי תביעה מבולבלים מאוד. רשויות המשטרה ורשויות התביעה השונות נוהגות בחוסר אחידות. לדוגמה, במחוז מסוים, יתכן ועבירה של החזקת סכין בקרב בני נוער יכולה להביא לאי תביעה, במחוז אחר לעתים לא.
הבעיה העיקרית באי התביעה היא החמצת ההליך הטיפולי. אי תביעה מותנית בכפוף להמלצת שירות המבחן ולעתים הקשר בין המשטרה לשירות המבחן אינו טוב, מדובר בזמן רב המתבזבז על בירוקרטיה, אין קבלת תשובות וגם אם היה מתנהל הליך משפטי הוא היה נגמר לפני החלטה על אי תביעה.
תנאי המעצר של בני נוער
קיימת ביקורת ציבורית ומשפטית (של בג"צ) רבה על תנאי המעצר של בני נוער. קיים קושי בבתי מעצר ייעודיים לקטינים, ישנם טיעונים קשים לאלימות ודיווחים רבים של אלימות בין קטינים לקטינים. דפוסי הפעולה בבתי המעצר הם דפוסי פעולה עברייניים והמשטרה חייבת לתת על כך את הדעת.
מעבר לזה, קיים קושי ואי יישום החוק בתחנות המשטרה השונות – אשר במקרים רבים כולאות בגירים וקטינים ביחד, כלומר הפרה של תנאי המעצר עבור קטינים. כמו כן התפקוד של המערך הסוציאלי לקוי, למרות תפקידם החשוב שהוא בחלקו הלא מבוטל מניעת התאבדויות.
חקירה של קטין
על פי חוק הנוער, חקירה של קטין תיעשה בליווי הורה או עו"ד. נכון, במקרים חריגים מסוימים בהתאם לחומרת העבירה שביצע הקטין, מורכבות העבירה או במקרה של עבירה בצוותא (בה יש מספר רב של נחקרים), יכול קצין הנוער למנוע את זכות זו – אך כיום מניעת הזכות נעשית כדבר שבשגרה ולא כמקרה חריג.
למרות חוק הנוער, משתמשים בחריגים בקלות יתר וזהו דבר שצריך לשים לו סוף ולקבוע בדיוק באילו עבירות קטינים ניתן למנוע את הליווי, באילו עבירות לא ניתן ולא רק בסיווגן על פי עבירות מסוג פשע. הסמכות הניתנת לקציני המשטרה היא גדולה מדי וכך הזכות של נוכחות עו"ד או הורי הקטין בחקירה, נשחקת.
עידוד להלשנה, ללא הגנה
כפי שכבר צוין, עידוד של בני נוער וקטינים להלשנה על ידי המשטרה, במקום שימוש במקורות מודיעיניים אחרים, ממצאים פורנזיים וכד', עלול להזיק קשות לאותם קטינים. חוקרי המשטרה מתעצלים ובוחרים למצוא מלשינים בקרב תלמידי בתי ספר ובני נוער. המשטרה לוחצת על הקטינים אשר נעצרו בעקבות עבירות שימוש בסמים, על מנת לאסוף מודיעין ולהפליל סוחרי סמים.
למרות שכביכול מדובר בדבר לגיטימי, לחקור בני נוער שביצעו עבירות על מנת להגיע ל"ראש הפירמידה", חייבים לזכור שמדובר בקטינים. דוגמה לכך, לקוח שאני מייצג, היה צריך לשנות את מקום מגוריו רק בגלל שהוא היה עד לאירוע דקירה ומסר את האמת במשטרה.
במהלך חקירה, קטינים נוטים לומר את האמת ואינם שומרים על הזכות השתיקה, ולא מאמצים דפוסי חקירה עברייניים, מצב שהוא מבורך, אך עם זאת המשטרה חייבת להגן עליהם לאחר מתן העדות ולוודא שלא יאונה להם כל רע.
על מנת לשמור על זכויותיו של הקטין בעת מעצר או חקירה, חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בייצוג של קטינים ובני נוער. זקוקים לסיוע? צרו קשר עם משרד עו"ד שגיא זני.
צריכים להתייעץ עם עו"ד פלילי המתמחה בייצוג קטינים ונוער?
חייגו 073-3744418 או השאירו פרטים