עישון סמים בקרב בני נוער הלומדים בחטיבות הביניים ובתיכונים, הפך לצערנו להיות נפוץ מאוד ברחבי הארץ – ומניסיוני בתור עורך דין לנוער, מדובר בתופעה שרק צוברת תאוצה עם מזמן. כדי להמחיש זאת, אדבר על מקרה שבו נתקלתי בקיץ האחרון וכמותו קיימים בוודאי עוד לא מעט בארץ – נער בן 13.5 מאזור חיפה והקריות הלומד באחד התיכונים הידועים והנחשבים בחיפה, התוודע לסמים דרך חבריו לספסל הלימודים הגדולים ממנו בשנתיים.

יחד עם חבריו הוא החל לעשן חשיש וגראס בשעות הפנאי, ולאחר כמה פעמים, החלו אותם חברים לשדל אותו לרכוש מהם סמים. יתרה מזאת – שלושה מהם 'התחרו' ביניהם על מנת שהנער ירכוש מהם את הסמים. לאחר שרכש סמים, החל הנער גם למכור סמים לבני כיתתו, שלא התוודעו לסמים עד אז. כתב האישום שהוגש כנגד הקטין ייחס לו 12 עסקאות סמים.

בהמשך מעשיו, התברר כי הקטין נהג לרכוש סמים באמצעות האינטרנט כדי לא לעורר סכסוך וצרות שאינן רצויות בין שלושת חבריו הגדולים שהתחרו כדי למכור לו את הסמים. הקטין נהג לקבל את זרעי הסם ולשתול אותם בשדה באזור הקריות, כששלושה חברים נוספים שלו בלבד ידעו על כך. בדיעבד, הוריו של הקטין זיהו כי התנהגותו אינה כשורה וכי הוא נוהג להתעורר מוקדם או להירדם בשעות שאינן סבירות.

כאשר המשטרה נכנסה לעניין, היא ביצעה מעצר של הקטין בבית הספר. בפרק הזמן הזה, כך התברר, שני הקטינים האחרים שידעו על שתילי הסם, תלשו אותם ממקומם. הנער עצמו הודה בשימוש בסמים, במכירת סם, בייבוא סמים מהאינטרנט ובגידולם. הוא הוביל את החוקרים אל השטח שבו נשתלו שתילי הסם, אך אלו כבר לא היו שם. בנוסף, הוא דיווח על שלושת חבריו שהיו שותפיו לסוד.

מכאן ואילך היה חשוף הנער למחיר חברתי כבד מאוד – הודבקה לו תווית של 'מלשן', הוא ספג איומים מחלק מחבריו וקוטלג כ'סוחר סמים' בעיני תלמידים בבית הספר. באחד המקרים המתין לקטין נער אחר חמוש בחפץ חד שחיכה לשעת כושר כדי לתקוף אותו. הפרשה הקשה נמשכה מעל שנה וחצי, ובינתיים הקטין ומשפחתו נאלצו לעבור לדירה אחרת באחד מיישובי הקריות כדי לנסות ולהנמיך את גובה הלהבות.

למזלו של הילד ובהמלצה של עורך דין לנוער, הוא החל בשיקום במסגרת פרטית שנמשך מעל שנה. בסופו של דבר, בית המשפט לא הרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו, וזאת על אף שהעבירות האלה נחשבות חמורות מאוד על פי פקודת הסמים. יתרה מכך: במסגרת הסדר הטיעון הדיוני, הופחת מספר העסקאות בכתב האישום מ-12 ל-4 בלבד. שירות המבחן העריך את העובדה שהנער עבר שיקום, ובמיוחד לאור העובדה שביצע זאת באופן פרטי. בסופו של דבר, נקבע כי הקטין יתנדב לתועלת הציבור וימשיך להיות במעקב של שירות המבחן.

סיכום ומסקנות המקרה

מניסיוני כעורך דין פלילי לנוער המטפל בתיקי עבירות קטינים, אם הנער ומשפחתו לא היו בוחרים בשיקום באופן פרטי ומתנהלים בדרך הביורוקרטית של ההליך הפלילי, משך הטיפול בתיק היה ארוך משמעותית וגם יחס שירות המבחן אל הקטין היה צפוי להיות שלילי יותר.

בנוסף, לא ניתן שלא לבוא בטענות אל המשטרה במקרה זה, על אופן התנהלותה וחוסר הרגישות שלה, במיוחד כשמדובר בקטין הלומד במסגרת חינוכית וחשוף להשפעות חבריו. כבר באינטראקציה הראשונה של השוטרים עם הקטין, הם הגיעו לבית ספרו וביצעו את המעצר לעיני כל. בהמשך, קראו החוקרים לקטין להפליל את חבריו ועימתו אותם עם ההפללה, תוך חשיפת הקטין. בנוסף, בכל פרק הזמן הזה, שירות המבחן לא נכנס לתמונה, ולכן ראוי שהוא ייכנס לתמונה בתוך שבועות בודדים מרגע החקירה הראשונית, ולא בתוך חודשים.