מחדלים משטרתיים בפרשות רצח נחשבים לאחת מהתקלות החמורות ביותר במערכת אכיפת החוק. כאשר מתרחש מחדל כזה, הוא מערער את אמון הציבור במערכת המשפט וביכולת המדינה להגן על אזרחיה. מחדלים יכולים להתבטא באי-נקיטת צעדים בזמן, התעלמות מראיות, שיבוש ראיות, חקירות לא מקצועיות או כשלים בתיאום בין הגופים השונים.

אחד מהאתגרים הגדולים בחקירות רצח הוא איסוף ראיות בתנאים מורכבים, דבר הדורש דיוק ושיתוף פעולה מלא בין גורמי החקירה. במקרים של מחדלים, מתברר לעיתים שהחקירה בוצעה באופן חפוז או רשלני, מה שמוביל לאובדן הזדמנויות קריטיות לאיתור האשמים. לדוגמה, טעויות בזיהוי פורנזי או אי קבלת עדויות חשובות בזמן עשויות לגרום לכך שהרוצח ימשיך להסתובב חופשי.

בנוסף, כאשר מחדלים נחשפים בכלי התקשורת, הם משפיעים לא רק על קהילת הנפגעים ומשפחות הקורבנות, אלא גם על תחושת הביטחון של הציבור הרחב. כל מקרה כזה גורם לאנשים לשאול האם המשטרה באמת מסוגלת לטפל בפשעים חמורים ולמנוע אותם בעתיד ובכך מתגבר הפער בין הציבור למערכת האכיפה.

במקרה של רצח יואל להנגהל ז"ל ב-2022 המחדל זועק לשמיים. צפו בדבריו של עו"ד שגיא זני.