שגיא זני: "בית המשפט שלח לעבוד את המשטרה בשיטות 'של פעם'"

פרשת טלגראס והטיפול המשפטי בעניינה מצד הפרקליטות והמשטרה עוד רחוקים מסיום. כבר ציינו בעבר כי המשטרה רואה בעצירתה של רשת טלגראס יעד מרכזי, והיא "הולכת על הראש" של קודקודי הרשת. עם זאת, החלטת בית המשפט לאחרונה מרמזת כי יתכן והקביעה לגבי טלגראס תהיה שונה בתכלית מן האופן שבו נתפסה על ידי המשטרה.

השופטת נאוה בכור דנה בהליכי המעצר של חלק מן הנאשמים בפרשה (לשים לב: מדובר בדיון בהליך המעצר, שהוא נפרד מן ההליך המקביל של דיון באישומים עצמם). בדיון ובהחלטה בעניינו של הנאשם, אותו מייצג עורך הדין איתי רוזין, דנו בכמה טענות של התביעה, כמו למשל בנושא של מכירת סמים לקטינים. השופטת בכור התרשמה כי מבחינתה לא הייתה הדחה של קטינים לשימוש בסמים מבחינת רשת טלגראס, אף על פי שלא מנעה שימוש של קטינים באפליקציה, ושללה את קיומן של ראיות לכאורה לעבירה זו.

באשר לטענת הפרקליטות  לפיה רשת הטלגראס תיווכה לסחר בסמים, השופטת הפרידה בין סחר בסמים פסיכדליים לבין סחר בקנאביס: לגבי סמים פסיכדליים, קבעה השופטת כי לאור העובדה שהן הסוחרים והן הצרכנים ביצעו אינטראקציה ישירה עם טלגראס, בצעו בכך מפעילי הרשת תיווך לעסקת סמים. לעומת זאת, המסחר בקנאביס התנהל באופן שונה: טלגראס בצעה אימות לסוחרים בלבד, קרי וידאה שמדובר בסוחרים "לגיטימיים" (לגיטימיים במירכאות כפולות כמובן) ואילו הלקוחות היו נכנסים ללא כל אינטראקציה עם הרשת. הסוחרים עצמם בצעו אימות ללקוחות, אולם קיומו של האימות היה תלוי בסוחר ולא בלקוח. משום כך, קבעה השופטת בכור כי בכך מדובר לא בצעה טלגראס עבירה של תיווך לעסקת סמים, אלא לכל היותר עבירה של "מתן אמצעים לביצוע פשע", עבירה שהיא לכשעצמה מוגדרת עבירה מסוג עוון, קרי עבירה שעונשה המירבי הינו לכל היותר שלוש שנות מאסר. לפי בית המשפט, פרסום של הצעות למכירת סמים, כפי שנעשו בטלגראס, דומות במידה מסוימת לפרסום של דירה במודעה בעיתון או באתר יד 2.