אינוס במרמה הוא סוג של תקיפה מינית שבה התוקף משתמש בהונאה, תחבולה או מצג שווא כדי לגרום לקורבן להסכים למעשה מיני שלא היה מסכים לו אילו ידע את האמת. במקרים אלה, ההסכמה של הקורבן אינה ניתנת מרצון חופשי ומדעת, אלא היא תוצאה של הטעיה מכוונת מצד התוקף. המרמה יכולה ללבוש צורות רבות, החל מהצגה כוזבת של זהות או כוונות ועד לניצול לרעה של יחסי אמון או סמכות.

ההבחנה בין אינוס במרמה לצורות אחרות של תקיפה מינית טמונה בהיעדר השימוש בכוח פיזי או באיומים ישירים. במקום זאת, התוקף מנצל את האמון, את הבורות או את הנסיבות של הקורבן כדי להשיג את מבוקשו. זה יכול לכלול מצבים שבהם אדם מתחזה לאחר, משקר לגבי אופי המעשה המיני, או מנצל את מצבו הפגיע של הקורבן, כמו שיכרות או מצב נפשי ירוד, כדי לבצע מעשה מיני.

ההיבטים המשפטיים והמוסריים של אינוס במרמה מורכבים. מבחינה משפטית, האתגר המרכזי הוא להוכיח שההסכמה שניתנה הייתה פגומה בשל המרמה ושהקורבן לא היה מסכים למעשה המיני אילו ידע את האמת. זה יכול להיות קשה במיוחד כאשר אין עדות פיזית או עדים חיצוניים לאירוע. מבחינה מוסרית, אינוס במרמה נתפס כפגיעה חמורה באוטונומיה ובכבוד האדם, שכן הוא מנצל את חוסר המודעות או האמון של הקורבן.

בשנים האחרונות, נראה כי ישנה עלייה במודעות ובדיווח על מקרים של אינוס במרמה, כולל מקרים המערבים אנשי מקצוע כמו מטפלים וגניקולוגים. צפו בדבריו של עו״ד פלילי שגיא זני.